היי, זה עובד!

אז הנה תמונה מלאה של מה שלבשתי היום:

אתם באמת חושבים שאני אעשה לכם חיים קלים?

הלו, הלו, זה לא פוסתמונות פה! (פוסטמונות? אפילו לכתוב את זה אני לא יודעת)

אני מסרבת להפוך את זה לפרץ נרקיסיזם אימו-סטייל >(כן, זה עוד פאזל) שבו אעלה תמונות שלי מהאירוע היום, ולכן מי שמעוניין לראות יאלץ לעבוד קצת.

ועם כל הנקודות, אני יודעת שתשברו מהר =)

בס"כ רק רציתי לראות אם זה יעבוד =))))

אבל השמלה באמת יפה =)

וגם הפוזה הראשונה יצאה נחמד =)

עכשיו, ברשותכם, אחזור לתסכול שלי.

שבת שלום!

(או- בלוג לחופש הגדול, בעיקר כי יקח לכם חודשיים לקרוא, אם תבחרו לעשות כך)

על המאורעות האחרונים...

יום חמישי- 7.6.07

הלכתי לישון אצל סבתא, הודעתי לנטע שאני באה ואני רוצה לראות אותה וקבענו להפגש בערב =)

הקוראים הקבועים עכשיו מחזיקים את הראש "אוי, לא, שוב היא קובעת תכניות עם נטע..." חח

לפני שהגעתי הביתה הלכתי לחפש ואנס בחנות שזכרתי שראיתי בר"ג, אבל לא זכרתי איפה... שזה חכם...

זכרתי שזה בבן גוריון, אבל זה וואחד רחוב... טוב, נסעתי לאיזור החנויות, לא רחוק מקניון איילון. התחלתי לחפש חנות נעליים, אך לשוא, מצאתי רק חנות של נייק, נטולת ואנס, וחנות ספורט/גלישה עם כמה גברברים צעירים וחמודים שלא רצו להרפות עד שישיגו את הטלפון שלי (אבל אני חזקה יותר, אתם יודעים, מעצם היותי אשה- נקודת התורפה שלהם), אבל הם מצאו לי את הכתובת של חנות הדגל של ואנס, בתל אביב- דיזינגוף פינת בעלי המלאכה, לכל המעוניין, כך שיצא מזה משהו =)

הגעתי לסבתא, לפתע נטע כבר לא עונה (מפתיע), הנחתי שהיא נרדמה אחרי שבוע עמוס ביותר בצבא, וכך באמת היה...

כך שגם הפעם לא ראיתי את נטע, אבל היא שלחה לי הודעות התנצלות כשהיא התעוררה, קצת לפני חצות, כשאני כבר חרפתי לקראת היום הארוך שציפה לי למחרת...

יום שישי- 8.6.07

התעוררתי בפאקינג חמש וחצי בבוקר, הערתי את סבתא, מסכנה, היא עוד קמה להכין לי ארוחת בוקר.....

נסעתי ליפו, גבול תל אביב, קיבוץ גלויות שם, אתם יודעים (או שלא בעצם), לשיעור ראשון מתוך שניים של נהיגה מונעת. יותר נכון, 'ריענון', כי נהיגה מונעת זה השם של הקורס שעובר מי שמגיע לשם עקב עבירות ונקודות שהוא צבר.

אז הריענון דווקא היה נחמד, יחסית למה שציפיתי, אתם יודעים, שש שעות של דיבורים על חוקי תעבורה... אבל המורה דווקא משעשעת ויש לה סיפור לכל מצב... וזה היה מובן, ואף חידש לכולם כמה דברים =)

לכשהסתיים השיעור, ב-14:00 בצהריים, נסעתי לדיזינגוף לתור אחר החנות של ואנס, מה שלא היה קשה כלל לאתר, מה שהיה קשה יותר זה למצוא את הנעל המתאימה...

הסיבה העיקרית שרציתי לקנות ואנס, היא העובדה שמדדתי את הואנס של ליטי, וגיליתי בנעל מעין בליטה כזו שמעניקה תמיכה נהדרתתת לשקע ההוא שכולנו מכירים מכף הרגל (אני מתנצלת בפני כל האנשים בעלי הפלטפוס שקוראים כאן וההכללה הזו פוגעת ברגשותיהם), והרגשתי פשוט כאילו אני מרחפת עם הנעל, זה היה כל כהההך נוח! ואני ששונאת את הפוזה של הואנס, שהכירותי הראשונה איתם היתה בצבא... נו, מתן. שהוא בסדר גמור, אבל הנעל מביאה איתה פוזה מזוייפת.

הרגשתי אשמה שמצאתי את הנעל כל כך נוחה. אבל באותו רגע ידעתי שנפשי (ובעיקר השקע ברגלי) לא תמצא מנוחה עד שאשיג לעצמי זוג נעלי ואנס.

לאחרונה מצאתי את עצמי נאבקת להתאים נעליים לבגדים, כך שהיה זה תזמון מצויין לקנות ואנס נוחות בצבע נייטרלי שילך עם כל הבגדים.

עד כאן, נשמע נהדר. הגעתי לחנות, הסתכלתי על הדגמים, והתחלתי לסקור אחר צבעים נייטרליים. שחור, לבן, אפור...

מצאתי זוג מהמםםם שהתלהבתי ממנו נורא, אבל כשמדדתי אותן גיליתי ש... אעעע אין בליטה, הסוליה שטוחה! נו, אז בשביל מה אני קונה ואנס ב-400 שקל, בשביל סוליה שטוחה?! התאכזבתי קשות וביליתי כשעה בחיפוש אחר הנעל המתאימה. בנעליים שכן היו בליטות- היו צבעים כמו כחול/תכלת או ורוד שלא יתאימו לי לכל דבר שאלבש. הם נורא הקשו עלי.

מצאתי נעל חומה, יפה, עם בליטה כזו, מעוצבת ממש יפה, כמעט קניתי, אבל אז גיליתי שאין אותה במידה שלי.

מה לא ניסיתי, מה לא חיפשתי........

לא יכלתי להחליט אם להתפשר על הצבע או להתפשר על הנוחות! בסוף מצאתי נעל חומה עם V כחול שחור, עם בליטה, אבל קטנה יותר.

איכשהו יצא שמצאתי הכל, והתפשרתי על הכל. "תפסת מרובה לא תפסת", כמו שאומרים, אבל בסך הכל הן בסדר, ואני דווקא כן מרוצה מהן. לפחות עד שאמצע את הדגם הבא שיהיה מושלם באמת. אבל זה לא יהיה בקרוב.

כך נראות הואנס שלי, אני הולכת איתן כבר שבוע, כך שהן לא מצוחצחות... עוד יש בהן שאריות דשא משבוע הספר... חח

אח"כ הלכתי למצוא את קו 66 לפ"ת, אחי אסף אותי מז'בוטינסקי ונסעתי אליהם, נהניתי עם טלטול המדהימון שלי, ונסענו הביתה =)

אח"כ לא היה שומדבר מיוחד, רק כ"נ ותשדירי היבוא של DHL שעלו לאוויר שוב, והיה נחמד לראותן בפריים טיים =)

יום שבת- 9.6.07

בערך אותו דבר כמו השורה האחרונה.... רודף העפיפונים, כ"נ (לונדון לא עברה!! הכיצד?! אבל הרוסיה עם הקסילופון כן, יאיי!) ובנות גילמור מילאו את יומי =)

יום ראשון 10.6.07

אחרי העבודה אמא אספה אותי, יש לציין שהיה חום שלא זכור לי כמותו, והרגשתי כאילו אני שוחה בתוך אויר סמיך מלא בלחות וזיעה. היה נוראי להתהלך בחוץ... נסענו לפארק הירקון לכבוד שבוע הספר, כמו כל שנה, מסורת היא מסורת...

היה ממש נחמד, אפילו אכלנו אחלה טוסטים והקשבנו לאורי אורבך מספר על ספרו החדש וספריו בכלל, ואת יוסי אלפי שואל אותו שאלות מוזרות, כהרגלו.

אבל אז רבתי עם אמא, והאווירה הפכה עכורה הרבה יותר, אז באסה.

יום שני 11.6.07

תכננתי לחזור לשבוע הספר עקב אירועי יום אמש, אבל בסוף זה לא כל כך יצא, אז חזרתי הביתה ו.. טוב, היה לי עדכון באותו יום, אין מה להרחיב, היה קצת מעיק, אז ראיתי המון טלויזיה, מה יכול להיות כיף יותר מלראות בערב אחד 'איך פגשתי את אמא', 'האנטומיה של גריי', סטודיו 60', ו'עקרות בית נואשות'?? ואחרי כמה סינונים החלטתי לענות לליטל ודיברנו... ובכן, הרבה יותר מדי בהתחשב בעובדה שאנחנו צריכות להתעורר כל כך מוקדם... אבל זה היה כל כך טוב!!

יום שלישי 12.6.07

פףףףףףףףף........ התעוררתי ממש מוקדם כדי להיות בעבודה ב-7:30. מה המאורע? יש אירוע עסקי בערב, באמפיתיאטרון קיסריה, אנחנו יוצאים ב-16:30 מהעבודה, נהיה שם 450 עובדים, + כמה לקוחות... בקטנה... רק איזה 2500(!!!!!) לא משהו מיוחד.... בתכנון: ארוחת ערב, תכנית אמנותית, כמובן, ו.... איזה שלמה ארצי אחד. אל תשאלו מה כל אנשי המכירות עברו כשהלקוחות שלהם שמעו ששלמה ארצי מופיע. לקוחות התחילו להשתגע, למה הם לא מוזמנים, ולקוחות שכן הוזמנו, ביקשו להביא בני זוג (וזה אירוע עסקי רבאק), ואם לא בני זוג, אז עוד כרטיס, או שניים, או עשרה, כי 'המזכירה שעובדת בחברה שלנו בסניף באר שבע פשוט מתההה על שלמה ארצי, והיא חייבת לבוא גם'. לכו תסבירו לכל אחד עכשיו שזה אירוע עסקי ללקוחות הגדולים ביותר שלנו, ופשוט תגידו תודה שאתם שם.

פףףףףףףףףףףףףף כבר אמרתי?

ציפיתי שזה יהיה כל כך מתיש, כל כך מעיק, כל כך צפוף, ו.... שלמה ארצי, מה לי ולשלמה ארצי? מעולם לא אהבתי אותו. כן, יש לו כמה שירים ממש יפים אפילו, אבל אני לא יכולה להכריז בגאווה על הערכה לאדם שחושב ש'עננים' ו'עניים' זה חרוז, בגלל שרב האותיות חופפות. זה לא עובד ככה שלומק'ה.

***

נסחפתי לביקורת על ההופעה בפרט והאירוע בכלל. אני חוסכת לכם כאן כ-1200 מילים שיגנזו הישר אל תיקיית ה-word במחשב שלי

***

לסיכום:

כל כך נהניתי, שאני לא חושבת שאם הייתי מצפה להינות- הייתי נהנית כך. בגלל שציפיתי לאכזבה, פשוט הופתעתי כל פעם מחדש ונהניתי מכל חלק של הערב. בהחלט השקעה לא נורמלית והפקה מעולה!

באותו יום חנכתי 3 דברים שעשיתי בפעם הראשונה:

1. נסעתי בכביש 6. עם ההסעה, כך שלא אני שילמתי, וכך שלא הייתה לי ברירה אחרת. אבל אני לא בעד לממן את מחזיקי כביש האגרה הזה, במיוחד שבשביל בנייתו וסלילתו כרתו והרסו המון עצים ושמורות טבע.

2. הייתי באמפיתיאטרון קיסריה. לא סתם, בעצם, הייתי בהופעה באמפיתיאטרון קיסריה, כי כשהוא מלא, האפקט הוא שונה לגמרי.

3. הייתי בהופעה של שלמה ארצי. שיש האומרים שחיים אינם חיים בלי להיות בהופעה אחת לפחות שלו. אני לא באמת יודעת מי אומר את זה, אבל בטח יש כמה שחושבים כך. אני, בכל אופן, העדפתי לבהות בהנאה בפיטר רוט, לרדת אל מול חזית הבמה ולעשות תנועות סגידה, תוך שפיטר מחזיר מחוות 'תודה' עם חיוך נבוך =)

הגענו הביתה ב-1:30 בלילה, ולמרות שישנתי שעה באוטובוס, במיטה נרדמתי רק ב-2:30 בגלל כל האדרנלין...

יום רביעי 13.6.07

הגעתי לעבודה, שפוכה מעייפות כמו כולם, חוץ מפוסטי שלא התעוררה או שלא התחשק לה לבוא, השד יודע מה.

זוכרים שאמרתי שהמנהלת שלי אמרה שהיא צריכה לדבר איתי (אהה, לא, אתם לא זוכרים, כי צינזרתי לכם את זה תוך כדי הביקורת על ההופעה! חח)

בכל אופן, היא לקחה אותי ואמרה שהיא מפטרת את פוסטי. טאם טאם טאםםם! חח

היחס שלה לעבודה באמת לא לעניין, וזה חידד עוד יותר את הנקודה כשב-11:30 בבוקר היא עדיין לא באה לעבודה ולא הודיעה בכלל.

אבל מה הקטע? כל העבודה הולכת ליפול עלי עכשיו. הביאו מישהי חדשה, אבל זה אפילו יותר מעבודה כפולה. כי זו גם העבודה שלי, גם העבודה שלה, ועוד חפיפה. עד שהיא תיקלט יקח זמן. ובתקופה הנוכחית יש המון עומס, ויהיו דברים שאאלץ לעשות לבד לגמרי, דברים ששתינו היינו אמורים לעשות, וחוץ מזה, יהיה גם שבוע שהיא תעבור קורס שאני אהיה לבד.

אז יהיה קשה, לאף אחד אין ספק שיהיה לי קשה, אני רק מקווה שזה יעבור כבר. אני אסתכל על הצד הטוב ואומר שלפחות זה יעביר לי עוד קצת מ-3 החודשים שנותרו עד לשבירת השגרה הבאה- ראש השנה.

יום חמישי 14.6.07

הגעתי לעבודה, אמצע חודש, צריך לעשות דו"ח, אבל כשהילה הגיעה לא יכלתי לעשות שום דוח... חח...

הסברתי לה קצת, בכללי, בגדול, ושחררתי אותה בצהריים והמשכתי לעשות את הדו"ח... מרושם ראשוני היא נראית חמודה, באמת מתוקה אמיתית.

פוסטי תבוא כנראה ביום ראשון ובטח לא תחזור עוד, כשהילה מתחילה רק ביום שלישי באופן רשמי... כך ש... אני אאלץ לעשות את רובה ככולה של החפיפה, כולל דברים שאני בכלל לא יודעת. נו, גם זו לטובה. הכל לטובה, תלמדו. מה עדיף, לבכות? לא, זה לטובה! אני יכולה למצוא הרבה יתרונות בכך שהמצב נקלע לכך. וכל מכשול בדרך רק יחזק ויחשל אותי, זה בטוח.

הייתי אמורה ללכת לשמור על טלטול, אבל בחמש רם התקשר ואמר שהם לא מרגישים טוב, ובסוף הם לא יוצאים. הלכתי לישון אצל סבתא כי הייתה לי נהיגה מונעת, שוב, ביום שישי בבוקר... אז ישבתי עם סבתא, קצת זמן איכות נחמד, קראתי והתקפלתי לישון באיזה 10 כדי להתעורר ברבע לשש.

יום שישי 15.6.07

קמתי, התארגנתי, גיליתי שסבתא כבר אירגנה לי ארוחת בוקר, ארזתי אותה לשנדוויץ מתוקתק, לקחתי את השוקו ויצאתי, נהיגה מונעת, שוב לא נורא, אפילו נחמד ומעניין, חשוב בעיקר, המבחן היה מעצבן ומטעה בניסוחו, ובניגוד למה שאמרו לי כבר כמה בעבר- לא, דווקא המורה שלי לא גילתה את התשובות.

כולי תקווה שלא יהיו הפתעות והכל בסדר =)

אבא אסף אותי ועצרנו בבאג בסביונים לקנות את ה-iaudio X5 הכוסון החדש שלי! ונורא רציתי להודות למי שחשף בפני את המכשיר הזה, שעדיין לא למדתי לתפעל אותו, אבל בקרוב אוציא אותו מההטענה הראשונית ואלמד, רק שפשוט אני לא זוכרת מי זה היה. זה היה בלוג, אולי של חייל, אבל אולי אני טועה, שברשימות שלו היה לינק למכשיר הזה שהוא רצה לחסוך ולקנות. לא הצלחתי למצוא את הבלוג הזה שוב (צריך לעשות אפשרויות חיפוש רחבות יותר בישרא)

בכל אופן, מצ"ב תמונה:

(זה סיים את הטעינה.. רואים? יאיי!)

אין לכם מושג מה זה כולל המכשיר הזה בנפח של 60 GB ובמחיר של 1500 ש"ח...

הייתי מפרטת, אבל נגמרו הפרסומות (כ"נ), אז הנה לכם לינק עם הפרטים.

וזהו, עדיין לא ראיתי הירוס ואוסי ומגרש,

ואחרי כ"נ אני מתכננת לחקור את הX5 השקסי שלי,

אז עד אז, תהנו לכם,

אני קוראת לכל צופי כוכב נולד לתרום לקידום הרוק בתכנית ולהצביע בעיקר ל... טוב, שכחתי את השמות, יש שם כמה רוקרים מעולים!

שיהיה סוף שבוע נהדר לכולם!!!