מה המשקל שלך? מה הגובה שלך?
1.60 על 48.

טוב, עדיין 45 אבל זה יחזור.

וזה נראה לי גם קצת פחות מ-1.60, אבל עד שמישהו לא ימדוד אותי... אני 1.60.

האם את יודעת מה מסת הגוף (BMI) שלך?
אין לי מושג.

האם לדעתך את שמנה או רזה?
דבה!!
נו נו
לכו

האם אי פעם עשית דיאטה? אם כן - איזו?
רק ארוחות מסודרות ודחיית ארוחות וכאלה =)

אבל זה היה מזמן, פעם אחרונה אני חושבת שהתעסקתי בזה היה בתיכון. זה אם אני מתקרבת ל-50 קילו אתחיל לשמור.

האם אי פעם היית בולמית או אנורקסית? מדוע?
נופ.
מה מדוע, חח איזו שאלה מוזרה P=

מתי בפעם האחרונה אמרו לך שאת רזה / שמנה?
לא זוכרת, בטח בשבוע שעבר.

כשאת אוכלת- האם את סופרת קלוריות?
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

האם את עוסקת בספורט כלשהו? אם כן, איזה?
כן, עלייה ברגל מהכניסה לישוב הביתה כשאני לא מוצאת טרמפ! (אני סתם מעוצבנת שלא היה לי טרמפ היום, ועוד לא התקלחתי ועוד לא אכלתי חח)

אבל בעיקרון לא ממש.

מה את חושבת על אנורקסיות ובולמיות?
באסה.

לא, באמת.
הן לא שולטות בזה, זו סוג של התמכרות.

האם המשקל והמראה החיצוני הוא חלק גדול מחייך?
נופ.

מה את חושבת על אנשים שמנים? האם לדעתך הם אינם ראויים להערכה כמו זו של הרזים?
מזתומרת?? למה שמישהו יקבל הערכה שונה בגלל משקל גופו? או מראה חיצוני בכלל?

תראו, להיות שמן מדי זה לא בריא ולא יפה.
להיות רזה מדי זה לא בריא ולא יפה.
אבל זה עניין של כל אחד עם עצמו, לא צריך לשפוט מישהו או להגביל אותו בגלל שהוא שמן או רזה מהמקובל.

האם אנשים שמנים, לדעתך, מאושרים יותר מהרזים?
לא.

איזה כיף היה! איזו מלכה היא!

טוב, רציתי לקצר אבל עכשיו כשאני נזכרת בכל המאורעות- אין מצב...

חזרתי הביתה, התקלחתי, אכלתי, והודעתי לאמא שיוצאים! אבא הצטרף, כבר שמענו את מירי מסיקה בבלאנס מהבית שלנו ומצאנו את עצמנו כבר בשבע למטה, רק שרחבת הבריכה עוד סגורה... לא שזה לא היה צפוי ומתוכנן. הייתה תערוכה של ציורים ותמונות במתנ"ס (זה ממש ליד הבריכה), של אמנים מבית אריה, ותמונות של הישוב בכלל, מאז (לפני 26 שנה כשלא היה פה כלום.. ממש... כלום! הרים ואבנים! וכפרים ערביים!) ומהיום... תמונות עם בגין, עם אריק שרון, שבית אריה הייתה ה'בייבי' שלו.

קיצ, היה יפה וממש נחמד, אבל טוב, כמה אפשר להסתכל על תמונות, ציורים ופסלים? ההורים שלי כבר התחילו לפטפט עם כל מיני אנשים שאני מכירה או מכירה פחות, וכשאמא סיימה, ואבא עדיין היה תקוע באיזו שיחה, אמרתי לאמא שנלך לראות אם פתחו את השערים, וגם אם לא, אולי הם עדיין עושים בלאנס, אולי נשמע קצת.

אני והיא באות לצאת מהשער האחורי של המתנ"ס, שהוא ליד השער האחורי של הבריכה, אני חולפת על פני שתי נשים, ושומעת את אמא מאחורי "הא! הנה היא! הנה מירי!!!" ואני כזה מסתכלת אחורה, וחושבת- וואלה, זו מירי! שיו עכשיו היא לא תעזוב אותה! חח

מירי כזו חמודה, שיו, ואיך היא רזתה, אין לכם מושג! עוד בשמלות שהיא לובשת בהופעות היא נראית מלאה יותר, אבל במכנס וחולצה מטווח אפס- היא נראית מעולה! גם על הבמה, כן? אבל עוד יותר, נו... קיצצצ אמא שלי דוחפת אותי ואני מתנערת ומצביעה על אבא שלי, שכידוע (למי?) חולה עליה, טוב שלא מעריץ מוטרף... הוא מתלהב כולו, ניגש אליה ומתחיל לספר לה שהוא מעיר אותי כל בוקר עם הדיסק שלה (הוא לא אמר שהוא צרוב), ושהוא עושה איתו ספונג'ה, ומירי כל כך התלהבה ושמחה, וכולה מחבקת אותו חח... ואמא שלי בקשה ממנה שתשיר 'ברכת המלך' כי היא אוהבת (היא אוהבת עוד מלא, שלא תשחק אותה P= ) ומירי אמרה שבטח, שהיא שרה את זה!

ואז יצאנו, ואבא שלי כזה: "אוי! לא, רגע! אבל... היא טריפולטאית!" וניסיתי למנוע מבעדו, אבל זה היה מהיר יותר משבריר שנייה... ואני ואמא מעבירות דאחקיות ומדמיינות איך הולכת השיחה "רגע, מירי, גם אני טריפולטאי!" כאילו, מה אתה רוצה, שקל? ובכלל חשבתי שמסיקה זה מרוקאי!

קיצ, מסתבר שהיא תוניסאית, כאילו, אבא שלה נולד בתוניס, אבל במקור הם מטריפולי או משהו, לאדעת, למי אכפת, אלוהים... אבל זה היה אחד המצחיקים!!!! והיא כולה מחבקת אותו, מנשקת אותו חח =) הוא כולו זרח אח"כ!

טוב, שמחים וטובי לב נכנסנו לבריכה (לדשא כאילו, לא למים נו), תפסנו את ראש העיר (מה עיר, מאיפה זה בא לי? פחחח עיר... ראש המועצה, נו) דיברנו קצת, והוא סיפר לשמחתי הרבה שמתוכננת הופעה של 70 דקות, לא סתם כמה שירים כמו שחשבתי... מעולה! אז המשכנו לנו ותפסנו לנו כיסאות ממש מקדימה, ישבנו, ראינו אנשים מגיעים, דיברנו, בעיקר ההורים שלי דיברו עם כולם, בלה בלה...

ואז רוי באה, ושנייה לפני ראיתי את תמי! והבת שלה! מותק! שתיהן =) קיצצצצצ ישבתי עם רויטל, והיו את כל הדיבורים האלו שדווקא היו מעניינים (אותי לפחות, רויטל תגיד אחרת) וסתם קישקשנו,

אהה, והיו זיקוקים, שיו, פתאום נזכרתי שאני ממש אוהבת זיקוקים!

ופתאום הרחבה שהייתה לפני הכסאות התחילה להתמלא... לאט לאט... וכשמירי מסיקה עלתה, על השיר הראשון כבר כולם עומדים ובקושי רואים... (כמה אנשים היו שם, שיו, בחיים לא ציפיתי בכלל! כל בית אריה ועופרים, טוב, זו מירי מסיקה, כולם אוהבים אותה... בכל הגילאים, היו שם מגיל חודש עד איזה 80! באמת, ראיתי גם כאלה וגם כאלה =)

אז אחרי כמה שירים אני ורוי הלכנו לעמוד מקדימה =)

עכשיו, מה היה מקדימה? ילדים קטנים לרב (שזה מעולה, כי אף אחד לא מסתיר) שבאו בעיקר לראות מפורסם, ופחות אכפת להם מ... איך קוראים לה? מסיקה משהו? לא נורא, בואו נשיג חתימות ונצלם בפלאפון!... היו הרבה מהם שידעו מי היא, אבל לא ראיתי מסביבי מישהו שיודע באמת את כל המילים, רק הלהיטים וכאלה.

כך יצא שאני קופצת ורוקדת וזזה ושרה בקולי קולות, וכל מי שמאחורי, מצדדי ומלפני- מסתובב לעברי, כל כמה דקות שוכח ממירי ומסתכל על ההופעה שאני נותנת שם על הדשא, ב-50 סמ"ר שעמדתי עליהם... כולי באקסטזה מסויימת, והם... מה אתם מסתכלים, אני נהנית, תסתכלו על מירי! אותי אתם עוד תראו הרבה עוד כמה שנים..... ב"ה, אם ירצה השם, טאץ' ווד וחבריהם =)

חוץ מרויטל, היא רגילה שאני עושה פדיחות P= חוץ מזה שהיא העריכה את העובדה שניסיתי לצעוק בשבילה, בהדרן, שמירי תשיר 'תן לי סימן', שאם הייתי מבקשת בשבילי זה כבר היה 'תמונה', אבל מראש ידעתי שזו לא הופעה גמישה, כי היא כולה פה ל-70 דקות, למרות שהיא נתנה איזה 90...

מה היא שרה?... המממ...

היא פתחה עם 'בנות',

אני כבר לא זוכרת את הסדר, ואני גם בטח מפספסת,

אבל היו:

בקרקס הזה

מפלס מצב הרוח

טיפה טיפה

אם זאת האהבה שלך

עכשיו אתה חוזר בחזרה (ואני כולי התחלתי לקפוץ בצלילים הראשונים, ורוי אמרה שמירי כולה הסתכלה עלי במבט מוזר של שוק, חחחח)

נובמבר

באה אליכם

שלום לאמונות

ברכת המלך

אף אחת

שיר לשירה

וכל הסיפורים כמובן באמצע ההופעה היו הסיפורים הרגילים, על צדי ודיאטת הכרוב, על צביקה הדר והטישו בחזיה, מי שהיה יודע =)

ההדרן היה מורכב מאיזה 3 או 4 שירים, אני לא זוכרת איזה היו, אבל השניים האחרונים היו 'ממי', ולבסוף- 'לשם' (שקדם לו הסיפור על הדיאטה והקטע מ'אם ננעלו' מרטיט הלבבות)...

אז אבא שלי בעננים, אני פשוט נהניתי, אף יותר מהעובדה שהשתחררתי והשתוללתי, גם אמא ממש נהנתה, למרות שהסתירו לה ושהאורות סינוורו, והרמקולים היו קצת חזקים מדי (היא תמיד תתמקד ברע?) אבל אני קלטתי שבהדרן, אני חושבת שב'לשם' או אולי לפניו- הם גם נעמדו ובאו קדימה! והם נהנו כל כך!

אז אחרי שלא הצלחתי לקצר למרות שהשתדלתי- נהניתי המון,

ומחר... מחר יום חדש =)))

סוף שבוע נפלא מאין כמוהו,

יעל.

מה ההגדרה שלך לרוע?
אכזריות, הרס, אגואיזם ברמה של התעללות באדם/בע"ח/חפץ רק לשם ההרגשה של עליונות ושליטה, בגידה במצפון.

מה ההגדרה שלך לטוב לב?
אכפתיות, דאגה, אהבה- לזולת, לסביבה, לצומח, לחי, לעולם בכלל.

האם את רואה את עצמך כאדם טוב?
בהחלט.

מה לדעתך מניע אנשים להתנהג ברשעות?
חסך באהבה, חסך בחברה, חסך בילדות, בהשתטות, חסך בכושר מנהיגות, טפשות, קנאה, שיעמום.

מה לדעתך הפתרון לרוע?
להשמיד את האנושות.

סתם.
לתקן את החינוך. אבל זה כמעט בלתי אפשרי כי הגענו למצב שחלק גדול מהמחנכים*- רעים, נגועים וטפשים.

*מחנכים- הורים, מורים, משפחה, מפקדים, מנהלים, אמנים, כל מי שנמצא בעמדת כוח, בעמדה של להוות דוגמא לאחר.

מה לדעתך הדבר הכי מרושע שאדם יכול לעשות?
לגזול חיים של מישהו שלא יכול להתנגד ולהילחם. ילדים, בעלי חיים.

לא חשבתי על זה הרבה, אולי יש דברים רעים יותר, או לפחות באותה רמה מבחינתי. לאדעת.

מה לדעתך הדבר הכי טוב שאדם יכול לעשות?
לעזור בלי שמץ של אגואיזם.
כלומר לתרום, להעניק, גם אם (ובמיוחד אם) לא מקבלים שום דבר בתמורה.
לא לצפות לקבל. פשוט לתת, ולאהוב את זה. לשמוח על זה, להעריך את הנתינה, בלי לצפות או לרצות לקבל.

מה הדבר הכי מרושע שאי פעם עשית?
מבחינה... קונבנציונלית, בואו נקרא לזה ככה- מבחינת החוק- גנבתי (לא משהו מטורף), ושיקרתי (גם- שום דבר רציני).

ממש מזמן אבל.

מבחינה פחות קונבנציונלית, רגשית נגיד, שזה גרוע יותר-
פגעתי במישהי, אני מניחה שלא רק בה, אבל בזה אני מצליחה להזכר כרגע, לעגתי לה לעתים, לא תמיד הייתי נאמנה לחברות שלנו. אבל זה היה מזמן, הייתי קטנה.

מה הדבר הכי טוב שאי פעם עשית?
הממ... הממ... אני לא יודעת!
אני לא זוכרת מקרה מסויים.....

אבל תרמתי, התחשבתי, סלחתי, אהבתי, נהגתי בהמון סבלנות, עזרתי למי שצריך היה את עזרתי.
אוף, פתאום אני מרגישה בכלל לא טובה יותר מכל אחד אחר =/ אולי אני צריכה לשנות את תשובה מס' 3?? =(

האם את מאמינה שבני האדם טובים בבסיסם?
כן.
אצל חלק הבסיס הזה חבוי עד כדי נעלם, אבל בני האדם נולדים טובים, הם הופכים רעים מהתנהגות שהם למדים, מרצון למרוד וכו'.

מי האדם הכי רע שאת מכירה?
היטלר? אבל לא הכרתי אותו, אז זה לא נחשב נראה לי.

לא יודעת, במהלך השאלון הזה התבססתי בכמה שאלות על המפקדת שלי בשנה הראשונה בצבא. היא הייתה רעה! באמת, רוע טהור.
אבל אני לא יודעת אם היא האדם הכי רע שאני מכירה.
המממ....
לא יודעת. שיהיה.

מי האדם הכי טוב שאת מכירה?
אבא שלי?
גם כרמי נכנס לטופ 10 אני חושבת.
וגם דנדי.

חדי העין מביניכם בטח שמו לב שסיימתי לקרוא את 'רודף העפיפונים' בשעה טובה ומוצלחת...

ספר מעולה, מומלץ, ממש יפה,

אמנם לא כמו הספרים שלא הצלחתי לעזוב מהיד וחיכיתי רק לשנייה שאחזור לקרוא בו (מה שהיה לקראת סוף הספר, ואת שלושת הפרקים האחרונים כבר לא יכלתי לעזוב באמת)
ובכלל, מלמד איזה שעור לחיים על נאמנות ואהבה בסיסית ואמיתית בין חברים.

בהתחלה לא הפסקתי להשוות את זה אלי, ולחשוב האם אני כזו, האם אני מתנהגת כמו אמיר, האם זה יתכן?

לקראת הסוף הבנתי שאני ממש לא אמיר. אם הייתי מישהו, הייתי חסן, אבל אני גם לא חסן, עם כל הנאמנות הזו, זה מוגזם, זה גובל בפראייריות. למרות שאני מעדיפה להיות פראיירית מאשר לא אכפתית, ואני הרבה פעמים באמת כזו, אבל אני מקווה לא להגיע למצב של חסן. או שאולי כן? אין לדעת.

בכל אופן, זה עולם אחר, הרגלים אחרים, מנהגים אחרים, וחסן בכלל קיבל יחס אחר. טוב, יש עוד הרבה מה להרחיב על זה, ולסתור את עצמי גם עוד קצת אם זה לא מספיק, אבל אני לא אהרוס לכם את הספר. תקראו!

עכשיו אני אתחיל את 'מישהו לרוץ איתו' של דויד גרוסמן, ואחריו כבר מחכה לי 'יומולדת שמח נוח' של נועם זיו, שאחי ממש לא אהב, אבל אמר שאולי אני אוהב. משהו פילוסופי כזה. מעניין... קאנוט וואיט! (ואני רואה את עצמי מתאכזבת בטירוף)

אתם מכירים את זה שאתם מכירים מישהו, והוא מוכר או מזכיר לכם מישהו, ואתם לא מצליחים להזכר אז אתם עוזבים את זה?

אז יש לי כמה כאלו בעבודה, שעכשיו הבנתי, אחד אחרי השני, את מי הם מזכירים לי!

לירז מזכירה לי את ד"ר קאלי אומאלי (חיחי) מ'האנטומיה של גריי',

שירלי מזכירה את בת דודה שלי,

דיקלה מזכירה ממש את עופרה חזה בצעירותה,

אמיר מזכיר לי את אדיר אוחיון (למרות שזה יותר אדיר אוחיון שצץ והזכיר לי את אמיר) אבל טוב שלא אמרתי לו, כי היום גיליתי שהוא לא אוהב אותו, הוא חושב שהוא ממש מכוער... (אז מה עם השיניים שלו קצת עקומות, הוא מקסים!)

ואמיר הוא כולו כזה מטופח, בדיאטה תמידית, כמעט מטרוסקסואל (אבל לא), בואו נגיד שאם הוא לא היה סטרייט- הוא היה הומו. (וואו, כמה הגיון היה במשפט הזה). אבל הבנתם אותי, נו.... לא הייתי בשוק אם הייתי שומעת שהוא הומו. אבל הוא לא. ואני גם ככה גיליתי שאני ממש, אבל ממש גרועה בלזהות אותם.

נו, שוין.

ערב רוק בכוכב נולד! היה כיף, אחלה שירים שבעולם, רק חבל שציפיתי ליהודית רביץ אחד לפחות... אבל נו, משפחת היימן השתלטה על הכל =) חח... סתם, היה טוב באמת =)

וואו, נדב-קדמון-עף?! הייתי מוכנה להשבע שהוא יגיע לגמר. מה, לא חלו לו על הצורה? והוא באמת היה טוב, גם שר טוב, גם פרפורמר... כל מי שאני מהמרת עליו עף! גם חשבתי שמיקה תגיע לגמר!

נו נו,

רק תשאירו לי את מרינה, אדיר ושלומי ואני אשמח =)

תצביעו למרינה, באמא שלכם. אני חרדה לגורלה.

שיו, מרים עפה, כמה חבל =( אני לא מבינה את העונה הזו, באמת, איך כל המיוחדים עפים לפני חן ודניאל הרגילים למדי? לא ציפיתי שמרים תגיע רחוק יותר ממה שהיא הגיעה, באמת מספיק לה, וכל הכבוד לה, אבל חן ודניאל, סלחו לי, היו צריכים לעוף עוד לפני ארלין, לפני מיקה, ובטח שלפני נדב קדמון. הוא בטריטוריה שלהם- ומיוחד יותר.

ובועז, שיו, אם הוא לא היה תימני הייתי כבר מתמוטטת. איזה גומות, איזה גרוב יש לו, הוא טוב.

אבל אל תצביעו לו, תצביעו למרינה.

גם התערבתי עם אמיר, הוא אמר שחן ובועז מגיעים לגמר, ואמרתי שלא. מי השלישי שהוא אמר? מרינה נראה לי.

היא כל כך טובה, אני לא מבינה אתכם.

אל תגיבו לי כמה שהיא מוזרה ושאתם לא אוהבים אותה, שמעתי אתכם כבר. אלא אם כן לא הגבתם אז מותר לכם.

אוף, היה עדיף שהייתי פותחת על כל נושא פוסט חדש, והייתי נפטרת במהרה מהתמונות בפוסט הקודם... אבל נו נו, צריך להתמודד.

אני רעבה, ואמא עשתה מלא אוכל, אבל בכל דבר יש משהו שמבאס.

אורז אדום ועסיסי עם כמון =/

ספגטי =/ (לא בא לי) עם רוטב עגבניות טעים כזה...

סלט עם מלא ירקות ובצל יבש =/

כל מיני כאלה מבאסים. אבל נראה לי אני אוכל את השניצל כרובית האחרון עם קצת אורז ואשתדל חזק חזק להטביע את הכמון ב.. קטשופ או משהו.

נשבעת שהיה לי גם משהו אמיתי לכתוב, נו, מי זוכר.

אהה, כן, יש השבוע חגיגות חצי יובל לבית אריה (זה כבר 26 שנים, לא 25, אבל מי סופר?)(אני, אני סופרת!!! הם מתרצים את זה במלחמה שהייתה לפני שנה בתאריך הזה, אבל אני חושבת שזה סתם תירוץ, כי הם יכלו לדחות את זה בכמה חודשים במקום בשנה)

באמת תהיתי מתי ואיך יחגגו כבר שוב לבית אריה, כי מזמן לא חגגו, מאז חגיגות העשור הנוסטלגיות בשבילי (אתם גדלתם על קלטות של 'מלך האריות' ו'דמבו הפיל המעופף'? אני גדלתי על הקלטת הזו!! גם רואים אותי שם בת 5, מה נראה לכם?...)

קיצ, אז חזרתי לא מזמן מהעבודה, בטרמפ, וכשנכנסנו לבית אריה ראיתי שלט גדול שבסוף השבוע יש חגיגות חצי יובל (פלוס שנה, אני מבקשת!) לבית אריה, עם הופעה של מירי מסיקה! איזה כיף! פעם אחרונה שמישהו שווה באמת היה פה זו הייתה יהודית רביץ וזה היה כל כך מזמן! סתם, היו עוד כמה אחריה, היה צביקה פיק לפני כמה שנים, אבל אתם לא באמת משווים, נכון??

אז עדיין לא יצא לי להתעמק בשלט, אני אצטרך לשים לב מחר או משהו... פאן!!

אההה ואני רוצה לראות 'החוק על פי ג'ורג'יה' (Georgia Rule), זה עם פליסיטי הופמן,

מי לוקח אותי?! =)))

עד כאן להפעם,

ביי לכם, ושבוע נהדר =)