אלו היו שבת-ראשון דנדי ומצלמה, כמו שאתם מבינים אני כבר מצלמת כל דבר שזז וגם כמה דברים דוממים, בעיקר עושה נסיונות על הפונקציות המגניבות-עד-מאוד של המצלמה שלי!
ברגע זה נפתח מבצע- "אמץ שם למצלמה של יעל!"
אתם מוזמנים להציע רעיונות,
אשתדל בקרוב להעלות תמונה שלה כדי שתראו, מה שבטוח אעלה כמה תמונות יפות שצילמתי =) טוב, אשתדל. =)
עכשיו, כדאי שזה יהיה שם של מצלמה, אבל תרגישו חופשי לזרוק רעיונות.
מה זה שם של מצלמה?
למצלמה הראשונה שלי קראו סמנת'ה.
ואז גנבו לי אותה בטירונות ומרב עצב ומפח נפש קראתי למצלמה השנייה סמנת'ה על שמה.
אולי פשוט לא היה לי שם טוב יותר.
סמנת'ה למשל זה שם של מצלמה.
חח
אבל לא עוד סמנת'ה, מה גם שסמנת'ה 2 עדיין חיה, אני צריכה שם חדש.
זהו, תמונות בקרוב, כאמור.
היום היה לדנדי אודישן ברימון, עוד אחד, והיא הייתה צריכה להביא שיר שהיא כתבה והלחינה. אז כבר כמה זמן חזרנו לעבוד על 'אחות' לשם כך, השתדלנו להעלות הילוך ואני צריכה לתזכר את דנה (אהממ) להמשיך לעבוד (אהממ) על הבית החדש (אהממ). דנה, זה היה מכוון אלייך אם לא כחכחתי מספיק בגרוני.
אז אתמול היה לי בית ריק לעצמי כך שחוץ מלשבת בחצר ולעבוד על השיר גם היה לנו זמן לעשות שטויות, לראות קטעי היפופוטם, לראות את הצילומים (והפספוסים חח) של דנה קריינית הרצף שלכם (בקרוב על מסכי ה... הממ.. רדיו שלכם? חח), וכמובן לאכול שטויות כהרגלנו.
טוב, כהרגלי =)
והיום אחרי מפגש מרגש (מה זה מרגש, אחרי 17 שעות שלא התראינו) עשינו קצת תרגילים בפיתוח קול- כל אחת נאמנה לתרגילים שלה- דנדי בלולילולילולילו ובובובובובו ואני בס-ש-ס-ש-ס-ש ועוד כמה דברים שאי אפשר לתרגם לאותיות =)
ויצאנו לדרכנו!
מצאתי את עצמי ברמת השרון במתחם המונה כמה צריפים וכרי דשא, אותו דנה הציגה לי כ'בית ספר רימון למוסיקה'. האמנתי לה כשראיתי את יאיר שם. והנה ארי גורלי! טוב, זה כנראה באמת זה.
חיכינו חיכינו, פגשנו אנשים בעלי מנות משכל שונות, שרנו עם איזה בחורצ'יק שניגן כמה שירים מוכרים, ובסוף נכנסנו גם אנחנו לחדר אחד עם יהודה עדר, האחד והיחיד.
עד עכשיו אני משוכנעת שהייתי צריכה לשיר לו את 'שיר אהובת הסוכן', אבל נו, קודם שרותם יביא לי את הפלייבק ונקליט אותו, אח"כ נדבר.
בכל מקרה, היה ממש נחמד, יהודה התרשם מהשיר של דנה, לא לפני שהתקשקשנו על שטויות- הבנתי שזה רגיל אצלו, עוד דיברנו עם כמה חבר'ה שם, ולבסוף נפרדנו ויצאנו לדכנו אל עבר כיבוש נוסף! הפעם זה היה מג'יק בורגר, והיה מעולה. פשוט מעולה... גאדד הצ'יפס שלהם... בואו לא נפתח את זה.
ואז סתם נחתנו לנוח אצל דנה כי היינו כבדותתת אז ניגנו ושרנו ואכלנו ועשינו שטויות והיה כיף כתמיד =)
אהה, שכחתי, כן, בשביל זה סיפרתי את כל הסיפור-
בדרך חזרה מהמג'יק בורגר, ראינו בדרך (חוץ מעשרות קבצנים) שני אנשים מבוגרים סוחבים כל אחד בשתי ידיו קניות מהסופר. הם היו כל כך חמודים. קיצ, עצרנו להציע להם עזרה ובסוף לא כל כך שאלנו אותם ועזרנו להם לסחוב את הדברים ע-ד הבית =) וזה הרגיש טוב!
ואז גילינו שזה לא הבית שלהם וברחנו.
סתם, לא. באמת היה נחמד להעביר 10 דק' בחברת שני חמדמדים במהירות של עשרה צעדים לדקה (זה קשה, תנסו את זה!) =)
עכשיו, בגלל שבפוסט הקודם שמתי וידאו ואז ערכתי משהו וזה לא נשמר (מה הקטע הזה של ישרא?), אפצה אתכם בוידאו אחר.
כמובן שבעבור חלקכם זה לא יהיה כלל פיצוי, אבל אם אתם קוראים פה כנראה שאתם אוהבים אותי, ואם אתם אוהבים אותי אתם כנראה מוכנים לסבול לפעמים את היציאות שלי:
ימים לבנים!
התאהבתי בשיר הזה, זהו שיר השבוע שלי.
יש לי כרגע 4- או 5 גרסאות שונות של השיר הזה בפלייליסט.
אז קבלו את של נתנאלה, כי זה היחיד שמצאתי ביו טיוב. וגם כי הוא טוב.
אהה-
הדיוידי של ההופעה של יודית- זו שהיינו בה- יצא לחנויות (חנויות כלשהן.. כי היום לא ראיתי את זה עדיין) ואני רוצה את זה.
זהו.
איזה פוסט מבולגן והזוי.
אתם יודעים שמתישהו אני אחזור לכתוב דברים מעניינים, בגלל זה אתם נשארים. נכון?
אני שמחה =)
שיהיה שבוע מעולה, שלי כבר גדוש תכניות!
יעל.