היום השתתפתי בפעם הראשונה בקונצרט שסבב כולו סביבי. היום חגגתי בקונצרט חגיגי את סיומן של מעל 11 שנות לימודי פסנתר (ומוסיקה בכלל). היום היה רסיטל הסיום שלי.
היום הזה עשה אותי כ"כ מאושר. באמת, ברצינות. הייתי מוקף באנשים שאני
אוהב וחשובים לי (ואני חשוב להם), בכאלו שהכרתי לאחרונה ובכאלו שמכירים אותי מהיום
בו נולדתי, במשפחה, בחברים ובאנשים אחרים שהם לא פחות ממשפחה. היום הזה היה על
טהרת אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות והם מגדירים את מי שאני. חגגתי סיום סופי
בהחלט, הצטלבות של הרבה דברים שמתנקזים בדבר אחד שהוא חלק ממני כבר יותר מעשור
(ולמעשה רוב חיי) ועשיתי את זה בדרך שלי. למרות כל הקשיים,
הקירות שנתקלתי בהם בלי היכר והעצבים ובזכות המאמצים, ההתעקשות,
התמיכה והאהבה (שלי כלפי הנושא ושל אנשים שסבבו אותי כלפי) הצלחתי לייצר את אחד
הימים המיוחדים בחיי. זה אחד מאותם הימים שבסופם אני יכול לומר בפה מלא שאזכור
לטובה כל דקה ממנו.
לכן, היום הזה בהחלט עשה אותי כל-כך מאושר.
חיכיתי ליום הזה מעל 11 שנים ועכשיו כשהוא נגמר אני יכול לומר בוודאות שהיה למה לצפות. אני מסתכל אחורה על שנים של נגינה ומוסיקה (ולווא דווקא בפסנתר) ומודה על כך שהיא חלק (ועוד כ"כ משמעותי) מהחיים שלי וממני.
בהחלט יום מיוחד. אחרי הכל, רק פעם (או במקרה שלי, פעמיים) בחיים מסיימים קונסרבטוריון.
למתעניינים- רשימת היצירות: פרלוד ופוגה מס' 1 בדו-מז'ור מתוך "הפסנתר המשווה" / י.ס. באך סונטה "פתטית" / בטהובן ואלס בדו-דיאז מינור (אופוס 13) / פ. שופן מונטקי וקאפולטי (מתוך הבלט "רומיאו ויוליה") / ס. פרוקופייב ואלס לירי / א. צפסמן בחצוצרה- פרק שלישי (רונדו) מתוך קונצ'רטינו / א. פראקנפוהל (מבוסס על סונטינה מאת קוהלאו)
ולסיום, שיר שלעולם לא ירד לי מרשימת הפייבוריטים (וגם מתחבר לא רע ליום הזה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ydotan