פעם בודד תמיד בודד

בחודש האחרון(מאז שסיימתי את בית ספר) אני מרבה לחשוב על העבר שלי על טעויות על חברים שהיו לי על חברים שעדיין איתי על אהבות מאכזבות על אהבות לא ממומשות ובעיקר איפה אני לא הייתי בסדר שם.

אחרי הכל אני לא חושב שקיים בן אדם שלא מאשים את עצמו בהכל ואם יש בן אדם שלא מאשים את עצמו שיגיד לי כי אני רוצה את הנוסחה אבל לא על זה ניכנסתי היום אני ניכנסתי בכדי לשפוך קצת את הלב שלי על חלק מהדברים האלה כמו שראיתם בפוסטים האחרונים שלי למי שמכיר אותי ולא הבין כדי שיבין שפה אני מטלבת עם עצמי על העבר ומי שמכיר אותי ממש טוב אני אוהב ביקורות על עצמי כי זו היא דרך לשיפור עצמי גם עם אני לא מראה את זה אני אוהב ביקורות.

בקיצור היום אני הולך לדבר על מישהי שהיתה ידידה ממש טובה שלי שפשוט איבדתי בגלל החוסר יכולת שלי להפריד דברים כי כשידידה מאוד טובה שלך יוצאת עם חבר מאוד טוב שלך קשה קצת לא להתערב ובגלל זה איבדתי אותה איך לא איבדתי אותו אין לי מושג אבל אני שמח שהוא שם כי הוא הפך לחלק מהמשפחה שלי והוא האח הגדול קטן שאף פעם לא היה לי.

קשה לי לאבד אנשים אני טיפוס חברותי באופי שלי וקשה לי לאבד חברים גם אם הם התייחסו אליי כמו אל זבל(לא היא מישהו אחר).

ואני יודע שאני כותב לא מסודר אבל לא נורא ואני מקווה שיבינו אותי.

קיצור אני אשלח את הפוסט הזה אליה כדי שהיא תוכל להבין שלמרות כל הזמן הזה היא חשובה לי לא פחות מאז כי עדיין היא האחות הקטנה שלי ותמיד אני אדאג לה לא משנה איפה היא.

ונראה לי שזאת פעם ראשונה שאני מזכיר פה שם אבל סיון מתוקה את אחת מהאנשים המדהימים ומיוחדים(לטובה כמובן) שהכרתי ומגיע לך את הייחס הכי טוב שאפשר אוהב אותך תמיד תמיד אבי לנצח!!!!

עד פעם הבאה פיס אנשים