יום הזיכרון ליצחק רבין .
ובמילים אחרות . יום הזיכרון לשלום ולדמוקרטיה .
זה כ"כ מעצבן , כ"כ מציק . שבגלל דעה של כמה אנשים , השלום נרצח.
תחשבו לרגע, ואם אלו לא היו התוצאות של אותה עצרת ב-4 לנובמבר.
תחשבו שזאת הייתה סתם עצרת למען השלום , שהייתה מסתייימת בטוב .
ואחרי ההעצרת לשלום , היה מגיע גם השלום .
ובזכות השלום ,
משפחות לא היו נהרסות .
חיים של חיילים לא היו נהרסים .
ובחדשות היו מודיעים לנו על מלחמות בארצות רחוקות .
אז תחשבו .דעה של בן אדם אחד שינתה את זה .
שינתה את החיים ואת התקווה של מדינה שלמה .
יצחק רבין , הוא לא היה סתם איש . וזה לא עוד רצח .
יגאל עמיר , רצח את התקווה , את החירות , את נעורים , והכי חשוב . את הדמוקרטיה .
ברביעי לנובמבר מדינת ישראל השתנתה לגמרי .
מהרביעי לנובמבר המדינה שלנו כבר לא אותה מדינה .
והרצח הזה , הוא משפיע על כל ההעתיד שלנו .
אני אומנם הייתי רק בת כמה חודשים כשהדבר הזה קרה ,
אבל . . הרצח הזה השפיע עליי, על העתיד גם שלי .
על העתיד של אנשים שגדולים ממני ב-20 שנה וגם כאלו שקטנים ממני בשנתיים .
הרצח השפיע על העתיד של כולנו .
אז נכון , די רשמתי פה מגילה .
אבל אני חושבת , שבתקופה שלנו , לא כולם באמת מבינים את המשמעות של הרצח .
אז חשוב שיבינו .
בנימה אופטימית , אני מקווה שיגאל עמיר ירקב בכלא עד סוף חיו .
שדברים כאלו לא ישובו , ושאפילו לא יהיה קרוב לכזה מקרה אף פעם .
ויהיה טוב ,
מתישהוא השלום עוד יגיע . ונקווה שבקרוב .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
