הסבל הפיזי בקורס משפיע עליי נפשית...החלטתי לעזוב...כן...אני פורשת...אני לא רוצה להמשיך ככה...אבל בינתיים כל מה שאמרו לי זה "נראה מה עושים עם זה ביום ראשון" עד אז אני חיה בחוסר וודאות...יתנו לי ללכת? לא יתנו לי ללכת? כמה זמן אני אצטרך לחכות עד שאני אדע? זה מטריף אותי!

מישהי מהקורס רצתה לעזוב, סידרו לה ראיון עם איזה דרגה בכירה ותוך פחות מ24 שעות היא קיבלה אישור של המפקד בסיס וחתמה על טופס טיולים...העניין הוא שאני לא יודעת אם זה מה שיהיה איתי...אני מקווה שכן כי החוסר יכולת לממש את מלוא הפוטנציאל שלי זה מבאס בטירוף...לא רוצה להיות במקום שבו אני סובלת פיזית וזה גם משפיע נפשית...אין יום בלי כאבים אין יום בלי בכי ואני רוצה ללכת...ללכת למקום שבו אני ארגיש מועילה...למקום שבו יהיה לי זמן לנשום, לאכול, לחיות קצת. אני רוצה לעבור למקום של יומיות כדי שאני גם אחיה קצת, אצא לשופינג, אפגוש חברים, אראה את החבר קצת יותר...אני רוצה ללכת...רוצה לעזוב...ואני מניחה שאני אדע מה קורה איתי רק מאוחר יותר בהמשך השבוע...עד אז...חוסר וודאות...וזה כל כך כל כך קשה...

שיהיה לנו שבוע מלא בבשורות טובות...

יעל.