זה מאד יפה שמארגנים הופעות בכל העולם, וגם מאד יפה שבישרא שמו לב (חדות הבחנה מדהימה, שאפו). אבל זה לא באמת פותר משהו. אני, בניגוד לכל הבלוגרים ה-מאגניבים שמשחקים אותה גותים (איכס) ומתאבדים (תעשו לי טובה) רוצה לחיות כאן בעוד איזה 50 שנה, וגם אומר את זה!!! וכשאני שומע שיש מצב שכבר לא יהיה עולם אז, בגלל שכדור-הארץ מתחמם, החור באוזון גדל, אפקט החממה וכל אלה, אני מרגיש חוסר-אונים. הרי אני לא יכול לעשות כלום. אני לא מזהם את האוויר עם אוטומוביל ושאר מכוניות, לא מעשן (אשכרה לא מאגניב...), ובכלל משתדל לא להפריע לאנשים, בטח לא למר אוזון הנכבד. אז מה אני צריך להרגיש? שהחיים שלי תלויים באנשים אחרים? אלה שיש להם השפעה? שאני יכול למות בגלל כאלה שפשוט לא אכפת להם או שאר ספקנים אדישים?

גם אני בהתחלה קצת הרמתי גבה כששמעתי על העתיד הצפוי (בקצב הזה לפחות) לעולם שלנו, אבל יש מחקרים שמוכיחים, ואין פה מקום לספקנות. גם אם לא מאמינים - ליתר ביטחון. חבל שהשאננות והסקפטיות הזאת תעלה לכם ביוקר (רב מאוד) בעתיד, ואם לא לכם/גם לסובבים אתכם.

זה עדיין נשמע לי קצת מוזר ועוד לא נתפס הקטע הזה של "סוף לאנושות???"/"עידן הקרח 2/3" ושאר השמות. אני מאד מקווה שהאנשים שעומדים בקודקוד העליון של הפירמידה, אלה עם המושכות בידיים יידעו לפעול נכון בהתאם לממצאים המאד (!!!) מדאיגים האלה בנוגע להמשך קיומנו. הגיע הזמן שנתעורר, ושנפעל. כולנו. כל אחד בדרכו הצנועה.

תחשבו על זה (הגיע הזמן!!!!)

ניני.