 מי היה מאמין כמה קצרה הדרך מהמוח שלי למקלדת... |
כינוי:
נִינִי2 בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2007
 אני טי"תניק בבית-ספר חדש. שלחו לי מכתבי תנחומים. בית-ספר חדש. אמאל'ה, מפחיד... ליד מי יושבים? עם מי מדברים? מה עונים לכל השאלות? אוף, למה??? טוב אני מתחיל לדבר כמו בת 14 בדיכאון שחורשת על טוקיו הוטל (כן, זה מכוון לאחת הקוראות).
האמת היא שהייתי קצת לחוץ. אמנם הייתי כבר ביומיים ניסיון לפני החופש, אבל זה לא אותו הדבר. מי זוכר את זה? וזה גם בכלל לא משנה! שנה חדשה - מתחילים מחדש. באתי לבית-ספר ופגשתי במפגן מבחיל של עארסים מצועצעים עם יותר תחתונים ממכנסיים, שיושבים במסדרונות, שמים רגליים, נותנים נוגרות וכאלה לזי"ניקים. לידם, אוסף מרהיב בכיעורו של פקאצות ושאר פרחולות מכל הסוגים והמינים (במקרה של חלק קצת קשה לקבוע את המין, ולא הייתי רוצה להיות זה שיעז לבדוק). נכנסתי לכיתה, בחרתי לפי שולחן בסוף, כי פשוט לא בא לי להיות קרוב למורה שבטח פולטת 3 טון רוק במהלך השנה, ובטח מענישה אותנו במחשוף נדיב. אחר-כך מתפלאים שהתלמידים לא מסתכלים ללוח...
בסופו של דבר היה דווקא בסדר... התחברתי עם כמה ילדים די נחמדים (הומו, גמד, מסכן, נדחף, שיניים ומישהו השמות בפוסט בדויים, השמות האמיתיים שמורים במערכת חחחח נהייתי ידיעות אחרונות... או הגרסה הרוסית: אידיוט אחרונות). היה טקס כיתות ז' ילדותי, עם בלונים... כמו אלה שתראו בעוד חצי שנה במסיבת יום-ההולדת של אחיכם הקטן, כשחן אהרוני יהיה ההופעה האמנותית אחרי שיחליט שהלהקה הצבאית התישו אותו. מסכן...
כמה דברים: *חוק חדש - קמים כשהמורה נכנסת... *גם פה המנהל כותב נאומים מחריפּים *גם פה יש את הילד הקטן והנשנש ששר בטקסים *גם פה ליועצת יש חיוך מאוזן לאוזן שלא יורד *וגם פה משעמם... בעיקר כשזה ל5 יחידות מתמטיקה
רחמים! וסליחה שאני לא מצחיק הפעם.. ניני.
| |
|