כינוי:
נִינִי2 בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2007
מעולמם המופלא של החנונים
ראשית אפתח ואומר שהמילה הזאת נשמעת לי קצת מוזרה... איך הגיעו אליה? בכל אופן - אני מזמין אתכם להיכנס למוחו של חנון גאה (במובן הלא המצעדי של המילה ), וללמוד קצת יותר מקרוב על עולמם של החנונים. אז להניח ספרי היסטוריה, לשפשף את המשקפיים, ולחרוש היטב:
חנונים כבר לא הולכים עם שלייקעס ומכנסיים שמדגדגות את הפטמות. וגם לא חייבים להיות להם משקפיים. אבל יש כאלה עם שרידים. החנונים האלה עדיין מרימים את הגרביים לברכיים, ועדיין לא תראו אותם עם חולצה שחורה או ג'ינס קרוע.
ויש את הסוג המעצבן של החנונים, מאלה שחורשים ימים ולילות על הביוגרפיה של דוסטויבסקי, קוראים 10 פעמים את "מיכאל שלי" של עמוס עוז ומצביעים כל שנייה אפשרית בשיעור (רמז: ולא בשביל ללכת לשירותים  ). החנונים האלה, למרות הצ'אפחות שלא מרפות מהעורף, פשוט גאים בעובדה שהם חנונים. כשמישהו אומר להם "יואו איזה חנון", הם יענו "אמא שלי אומרת שמי שלא יהיה חרוץ ושקדן כמותי לא ייצא ממנו כלום בחיים, ובסוף המקום להוציא פרופסורה באוניברסיטת ייל, הוא ימשיך את שושלת 'כהן צמיגים' שהתחילה כמה דורות לפניו". וואלה... צוחק מי שצוחק אחרון. אבל זה עוד החלק הפחות מפריע. יש גם את הקטע שהמורה שואלת לדוגמא על מלחמת העולם הראשונה, ואומרת לתלמידים תנחשו באילו שנים היא התנהלה, והחנון מיד מצביע באקסטזה, כמו מישהו על סטרואידים, אבל המורה שואלת "עוד מישהו?", "נו, אף-אחד חוץ מ(החנון) לא יודע?", "תנסו לנחש על פתחדו לטעות" (טוב פוסט על המורים יהיה חייב לבוא מתישהו). ואז מישהו מנחש "1876-1879", והחנון מצחקק לו בשקט רועש מאד. המורה כבר מתייאשת ונותנת לחנון לדבר, והוא מצידו: "שאלה נורא קלה, 1914-1918, בטח השאר התביישו להגיד"...
אבל הכי גרועים, הם אלה שמשחקים אותה ההפך הגמור משחצנים (צנועים, ענוים וחסודים). לדוגמא: יש מבחן (הוא מסיים ראשון), ואומר כאילו בשקט: "אוף, בטח נכשלתי". כעבור שבוע חוזרים המבחנים הוא מקבל 100. "מה איך? אני לא מאמין? אולי היא התבלבלה בין מבחנים...". יאללה כאפות!!!!!
- החנונים שמתחזים למיני-עארסים ונדחפים למקובלים
את אלה בושה לא להכיר, כי הם באמת נמצאים בכל כיתה. לחנונים האלה נמאס מהיותם חנונים (זאת אומרת - מהיחס של הסביבה אליהם משום היותם חנונים), אז הם מנסים לעשות תפנית בחייהם:
- השלב הראשון - תספורת. עד עכשיו התרגלת לראות אותם עם פטריה, או סתם תסרוקת. פתאום, באמצע יום בהיר, הם נכנסים לכיתה מהססים, עם מבט לרצפה וחיוך מבויש, כשמעליהם שערות טבולות בג'ל עומדות זקורות גבוה אל-על. אף-אחד לא מתייחס מלבד מבטים ספורים, עד שאיזה אחת מרושעת (שהוא בטח דלוק עליה מכיתה ד', וגם כתב לה שיר בסוכות, נתן לה משלוח מנות בפורים ועשה לה שיעורים בחופש פסח...) אומרת: "ואוו תתחדש. יפה לך", והולכת לצד לצחוק עם החברה השפוטה שלה. החנון מצידו - או שהוא לא מבין, או שהוא לא רוצה להבין (סביר להניח שהאפשרות השניה היא הנכונה יותר) שמח עד הגג.
- השלב השני - בגדים. לאחר השינוי הדרמטי שאחריו חיינו השתנו לבלי הכר, החנון מחליט ללכת עם צו האופנה העכשווי (כי עד עכשיו הוא התלבש לפי צו האופנה של שנת הלידה של סבא שלו). הוא בא עם ג'ינס קרוע (קרוע בחפיף מאחורי הברך...), חולצה שחורה של Iron Maiden, ו - איך לא? - התסרוקת. לרוב הוא ישתדל ללעוס מסטיק בכניסה לכיתה (שלא יחליף את המבוכה, ואת הקטע כעם הבחורה האכזרית: "וואו, ממש לא זיהית אותך. חתיך..."
 ).
- השלב השלישי - חברים. אז אחרי המחמאות מכל הלב של הבחורה האכזרית, הוא יהיה חייב להמשיך את המהפך, וכעת החלק החשוב ביותר - הוא נוטש את חבריו הממושקפים, שהאחד לא מדבר עם השני כי הוא תמך ביפנים בפרל הרבור - ועובר למקום של המקובלים (שולחן כלשהו בכיתה, ספסל במסדרון/בחוץ...). בהתחלה הוא רק יושב בקרבת מקום עם שוקולד פרה ובמבה נקית ומציע לכולם כדי לצבור נקודות (נקודות חן אולי... לקחו הבמבה, לקחו השוקולד, ורק החנון - זרקו לפח). אז הוא נהיה שפוט שלהם - אבל ממשיך. וחבריו הקודמים אומרים ביניהם (חוץ מזה שתמך ביפנים..): "איך הוא עשה לנו את זה? תראה איך הוא מקובל עכשיו... ולמה אנחנו לא חשבנו על זה קודם?" והם משאירים לו מכתב (ת)חנונים שיחזור, והוא בתגובה אומר להם: "אתם לא מבינים שאתם לא לרמה שלי? אני מקובל!!!" והולך. חי בסרט...
לסיכום, חבר'ה - באיזשהו שלב כולנו נתחרט שלא היינו חנונים בתיכון.. אולי בשלב שנקבל בירושה את חנות הנעליים של אבא והחנון יעביר חוק נגד מכירת נעליים בכנסת...
ניני.
ו... מתסבר שגם אני חנון... 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
