את הדברים הבאים ליקטתי משיטוט ברחובות עירי הנידחת.
שימו לב: ממצאים בלעדיים מעיר החטאים של ארץ הקודש:

הורים רשלנים? אל תגידו "לי זה לא יקרה"!

הבית הלבן? הבית הלבן! מהיום, הבית הורוד! למה? כי ורוד זה מושי מושי, ובכלל פקאצות שליטההההה.
 


 

ואם כבר בפקאצות עסקינן, הן גם מתאימות את המודעות לסביבת מגוריהן:
 

אני בן לאמא פולנייה בכל רמ"ח איבריה. אני לא היחיד - עוד ארבעה (אוטוטו חמישה) אחרים גם כן זוכים להטבה המיוחדת והכה נכספת הזו. אבל צרת רבים נחמת טיפשים .
לאמא שלי חשוב מאד הניקיון וההיגיינה, ומעל לכל שנהיה תלמידים טובים ומתורבתים. לכן כיאה לאנשים מתורבתים בנים לאנשים מתורבתים עוד יותר, אסור בתכלית האיסור לאכול עם הידיים, זה ידוע.
אבל אמא שלי החליטה שאנחנו נלמד את התרבות שיעור בנימוסין, ונקדים את זמננו. אצלנו, אסור להשתמש בידיים בכלל.
אז סכין ומזלג זה מחוץ לתחום. ואם מישהו, חס וחלילה, באופן שנשגב מבינתנו להבין כן השתמש בידיו, הוא אינו ראוי לשאת בגאון את שם משפחתנו. הוא כנראה נולד בג'ונגל.
ומי אמר שזה לא נכון? אנחנו אכן חיים בג'ונגל. למען האמת, אנחנו חיים בתאומה של יערות הגשם (ואפרופו תאומים - אני מזל תאומים. אבל חוץ מזה לא כדאי לדבר על זה, כי אמא שלי בהיריון...).



אבל אנחנו אפילו יותר מיוחדים! שימו לב: שמש ביערות הגשם:
 

גיליתי שהאחראים על השילוט ברחובות לא ממש החלטיים...
 

 או:
 
אז מה יותר שווה?
MEM GIMEL או MEM GIMMEL?
לשיפוטכם!

 * לי באופן אישי קצת קשה להגיב, כי אני מכיר שתי עלמות חסודות - מ' וג', והן מעלות בי זכרונות לא כ"כ נעימים שמתקשרים איכשהו לאקונומיקה, אוכל לכלבים ו"נ-ק-ו-ד-ה".

 
גם אצלנו מיסים זה חרא. וזה גם לא מעט כסף. אבל אצלנו באופן מיוחד, הם גם מיותרים!:
 

ואם אנחנו כבר עם דברים מיותרים, אז מה עם זה?:

פה במעלות, נופלות לא רק קטיושות, אלא גם הירח (מסתבר שהוא לא עשוי מגבינה...). לחדי ההבחנה, נחת אצלנו גם חיזר...
 

 
אגב: הקטיושה החליטה שאין מצב שהיא נשארת מחוץ למסיבה, והיא תלויה גם היא על הירח.

מעלות היא עיר תרבותית, שהתושבים בה רחבי-אופקים למדי. פה, ללכת ברחוב זו חוויה תרבותית ממדרגה ראשונה. וכיאה לעיר ששומרת על קולטורה, אצלנו מציגים קלאסיקות מלפני מאות שנים, שחשוב שהילדים של היום יזכרו. דוגמא:
 
 

אצלנו דואגים שכל עובד תחזוקה יקבל צל"שים, כמו בצבא. וכשאני אומר כל עובד תחזוקה, אני מתכוון לכל עובד תחזוקה.
 

 
 מחר ישודר בערוץ הקהילתי טקס הענקת עיטורים לעמודי הטלפון. ומחרתיים טקס הענקת צל"שים לצינורי הביוב התת-קרקעיים. ראש העיר ירחץ ידיים.
 

אצלנו בעיר, חושבים שפרחים זה זבל!


 

לא רק ברחוב, אלא גם באינטרנט ישנם דברים שצמצמי המצלמה שלי מוכרחים לתפוס. הנה:

ברור שזה ככה. הסבר:

ברמניות:

הבוס מטריד מינית.

ברמנים:

מרוב שהם לא מקבלים כלום, הם יורדים לצומת (דווקא יש ביקוש לג'יגולו!).

אני מוכרח להביע את אכזבתי הרבה מהפרסומות בטלוויזיה. אני, כצופה תמים, נוהג להאמין כשמסתכלים לי בעיניים ומבטיחים לי דברים.

לכן כשגיא-גיא (גאידמק, אנחנו חברים טובים) חג סביב למוט הברזל (בניגוד למיקי בוגנים, שדווקא מעדיף לשבת עליו), והבטיח ש"חאלס, ניצ'יבו, מחיום הוא לא קונה אפס גורנישט שום דבר", האמנתי לו.

ובעודי גולש במרשתת (אינטרנט, אל תהיו דבע!) נתקלתי בשערורייה שגרמה לי לנזק נפשי חמור, עד כדי אשפוז במחלקת טראומה!

 =>

*אגב, בשדרות זה מופיע אחרת:

מישהו יכול להגיד לי למה תמיד במחברות "שבעת המינים" של דפרון יוצא לי רק גפן??? מה קרה? מה עם שאר המינים? משלימים הכנסה כעוזרי-חנווני במעלה נרקיסים?

ואם כבר בפירות לא טעימים עסקינן, שימו לב לממצאי הנשיונל-ג'יאוגרפיק-קטנים-עליי הבלעדיים שלי!:

אננס ענקי!

והנה משהו לדפרון:

אם את שבע המינים אתם לא יכולים להשלים, לכו על ארבעת המינים, אתם יודעים, בקטנה:

אתרוג זעיר.

שמחתי לגלות שגם בעיר שכנה המצב לא מרנין-לב.

בשיטוט קצר ברחוב ניתן לראות מיד שמידת את הנעליים של רוב התושבים זהה לIQ שלהם.

XD? פאסה! רק DX!

תופעה מוכרת בעולם היא חקייני אלביס. זה עוד איכשהו אני מבין.

אבל יש דברים שנשגב מבינתי להבין:

תבינו: ג' יפית יש רק אחת. לא לחקות, לא לזייף את שמה ולא לעשות בה שום-דבר אחר אלא אם כן וואן-וואי טיקט להונג-קונג מעורב בזה!

האלילה שלי!!!

כאזרח טוב שלא זורק סתם זבל ברחוב, אלא זבל איכותי, הרגשתי שמחובתי להציג כאן הטרדה מינית שהתרחשה אל מול עיניי.

שטראוס פשטה את הרגל. כנראה שכל החיקויים של קרמבו יחד עם גלידות פלדמן והשאר הביסו לבסוף את חברת הענק. אבל אל דאגה! החברה לא נשארת מובטלת. לא הלך עם הגלידות? חפיף, יש עוד הרבה דגים בים... אפילו על גלגלים!

בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ לכל אלה שרכשו את המכונית והיא התקלקלה - לכו לפנצ'ריית נסטלה, הם יודעים לעבוד החבר'ה האלה.

ברחוב המצב קשה, באינטרנט גם, ונחשו מה? גם בעיתונים! שימו לב עד כמה עורכי-העיתון שלא אזכיר את שמו כדי שמעריב-לנוער לא יתבעו אותי, מזלזלים באינטיליגנציה של הקוראים:

 =>

NAFNAF הצרפתי                            אשכרה התלבטות...

כנראה שזה מתפשט לכל תחומי החיים, כי גם בטלוויזיה יש דברים לא מוסברים.

קשת החליטו לחסוך מהצופים את ההתלבטות לגבי הזוועתון "כישרון או כישלון":

כישלון? לא בבית-ספרנו!

עם כל זה אל תשכחו - יש לנו ארץ נהדרת.

וזאת אני אומר כפטריוט לתפארת. תראו בעצמכם: