קר לי. איך אומרים בערבית? וואלה, לא יודע.

אולי אם הייתי יודע הציון שלי בערבית היה משתפר. אפילו שאני לא חושב שאני צריך לשפר אותו, כי אני די סבור שאקבל 100 עגול. למה אומרים עגול? הרי ה100 לא עגול, רק האפס עגול. שלא נדבר על זה ש"מאה" היא נקבה. זאת סוג של הוכחה שאנשים ממהרים להכריז על נקבות שהן זכרים ועגולות (עגולים, סליחה). היי, שלא תחשבו - חלילה וחס (אפרופו ערבים - אין לי ספק שחלילה וחס, הם זוג ערבים. טוב, לפחות היו זוג, עד שחס יצא מהארון ונהייה בן-זוגו של שלום, שהוא בכלל יהודי! מבלבל אתכם? אל תדאגו, עוד מעט גל אוחובסקי יעשה על זה סרט). רק בגלל שאני בטוח ב100% (המאה הזאת לא תעזוב אותי היום!) שאין לכם מושג מה התחלתי להגיד לפני הסוגריים (עזבו, אל תחזרו אחורה לקרוא), אני אמשיך מאותה נקודה: "היי, שלא תחשבו - חס וחלילה (עליהם כבר הרחבנו את הדיבור מספיק להיום)" שנהייתי פמיניסט. הו לא! גם לא שוביניסט, אך בהחלט לא פמיניסט. סתם חפרן.

אחי הקטן לא מעוניין לצאת אל העולם. האמת שעם כמות ברבורי השכל שרצים פה, אני די מבין אותו. למרות שמצד-שני, אני לא בטוח שזה עדיף עם הגזים של אמא שלי (אל תדאגו, היא לא קוראת פה. האמת היא, שהיא בעיקר עסוקה בלקרוא לי...) . טוב נו, זה לא לעניין לרדת על אמא שלי, אמא יש רק אחת. איזה מזל, לא הייתי שורד עם שתיים כמוה.

טוב, חלאס (רואים? אני דווקא כן יודע ערבית!) לדבר על אמא היקרה (מאד!) 25 אגורות שחוקות במכירה פומבית בשוק רמלה-לוד. היי, זה באמת יקר! בעוד כמה שנים 5 אגורות יהיה פריט לאספנים. (אח שלי עלה על זה ראשון אמנם, אבל הוא צעיר מדי מכדי לגבות על זה קרדיט. זה בסדר, גם הוא לא קורא פה... או בכלל). למרות שגם אז הוא לא יעלה יותר מעשר אגורות (נו, לפחות הכפיל את עצמו). על זה אומרים בערבית... אה, נו... איזה פתגם, משהו עם ח' וע'...

בכל אופן, בדיוק דיברתי על זה עם מישהי בפלאפון לפני כמה ימים. בעת שדיברתי איתה על תופעת הגזים של אמי היקרה, נכנסתי לשירותים. עוד שנייה והייתי מספר לה על ה"קטע", מה שייתכן והיה מעורר אווירת בדיותא בקרב העלמה החסודה. אך בדקה ה59 - מצטער, אני שונא כדורגל, אז למה שאני אגיד "הדקה ה90"? זובי! (והנה לכם הוכחה נאמבר טו על הידע שלי בערבית) - נמנעתי מלומר זאת. בכל-זאת, לא נעים לציין באמצע שיחה על הא, דא ואחינועם ניני על הימצאותך בבית-הכסא.

מפה לשם, העניין נשכח. המשכנו לדבר, ומהא ודא הגענו כבר לצא ופא, עד שסיימתי את ענייני ה... לא מריחים כמו בושם, והגיעה העת להוריד את המים. אני בטוח שאתם מכירים את הקטע הזה. נעמדתי במרחק שווה בין האסלה ו... כל מה שהיא מכילה בתוכה, לבין הדלת. הוצאתי את מכשירי הנייד מבעד לדלת, ולחצתי-יד לניאגרה. כשהחזרתי את הפלאפון לאוזן (רק כשהניאגרה סיימה לעכל את... מה שמתחרז עם טאקי), הגברת הנכבדה מלמלה לה בשצף קצף על תא ושא (התקדמות נאה, אל תגידו שלא), ואני - מבולבל סחרחר ובלונדיני (טוב, חוץ מהבלונדיני), עניתי  לה "כן, נכון". זו הייתה טעות מרה, אם כי לזכותי ייאמר שנעשתה בשוגג, שהרי כאמור - לא שמעתי את דבריה של העלמה, בגלל שהניאגרה בדיוק הרעישה כשהיא מנקה את ה... החרא, נו, יא-אללה (מי אמר שאני לא יודע ערבית?).

אם כבר מדברים על זוועה, השם שההורים שלי בחרו לאחי החדש עם השם הלא דנדש, מדהים (בכמה שהוא מכוער!). עד לא מזמן היה השם סגור, נעול ואטום הרמטית על לוטם (קרדיט לי), אך אבא שלי סלד ממנו עקב היכרות קודמת עם נשנש דוחה (תרגיעו, אני לא אנטי ולא הומופוב... אבל הוא כן! סקלוהו באבנים!), הוא שכנע את אמא שלי לשנות את השם. עכשיו בתכל'ס, זה לא באמת כזה משנה לי. אבל זה בהחלט משנה כאשר התחליף, שאמור להיות הולם, הוא אדר. חודש עברי, בנו של בלע בן בנימין, מילה נרדפת לפוחלף, וגם של של עץ. לא יעזרו הפירושים, מבחינתי יש להגדיר זאת רק: זוועה. אוף! איזה אבא זבאללה (נראה אתכם עכשיו אומרים שאני לא יודע ערבית!).