לא פוסט משהו.

לפני כמה זמן (לא זוכר כמה בדיוק, עזבו), נסענו אני ואח שלי (בעצם זה היה אבא שלי! טוב מה אתם תופסים אותי בקטנות?) לאנשהו. בעודנו נוסעים, שמחים וטובי-לב (רק בלי הקטע של טוב-הלב), עצרו אותנו. תרגיעו, לא עשינו שום-דבר. הבה אציג לפניכם את פרטי האירוע לדיוקם.

ישנה תופעה מוכרת ובזויה של זקנים מקומטים כמו דף טיוטה של דיוקן-עצמי, שהחליטו שעכשיו - כשבימי-הולדת כבר אומרים להם עד אלף ועשרים, זה הזמן להתנדב במשטרה. "לא בשביל הכסף, בשביל הסיפוק העצמי". אותם זקנים הם הגרועים שבמתנדבי המשטרה. הם באים חדורי-מוטיבציה, בטוחים שהם עושים עבודת-קודש מופלאה ראויה לשבח, כדי ש"עוד יום יסתיים בשלום בזכותם". עאלק.

מפקדי-המשטרה כבר מודעים למצב, ותוקעים אותם בתחנות-אוטובוס משמימות יותר מהמוח של פנינה רוזנבלום ("בחור צעיר! דע לך, שאני ואשתי נחמה שתיבדל לחיים ארוכים נפגשנו בתחנות אוטובוס ב1893. אני עוד זוכר איך שרה אהרונסון לא הביאה לנו צ'ק לחתונה. איי איי איי"). וכך מתייבשים להם אותם חבורת זקנים כמו אסיפת גריאטריה בתחנת אוטובוס על כביש שומקום-סופהעולם, מצילים עוברי-אורח תמימים מפשעים חמורים, כמו, נגיד כלב נטוש שמחרבן במקום ציבורי!

במקרה שלנו, אנחנו נעצרנו על חשד למהירות מופרזת. תרגיעו שוב, לא באמת היה כלום. בסוף הם הבינו שראשם (הנבוב) הוא זה שמתעתע בהם, יחד עם השמש, ומה לא. לגופו של עניין, האירוע קרה בעוד אנו נוסעים, כשלפתע אותם שני זקנים מגיחים מבין שיחים וסרפדים, שם הם מסתתרים כדי שלא יזהו נוכחות משטרתית מאיימת שכזו במקום, מה שעלול להבריח את הwantedים מן-הסתם. כשהם בהיסטריה, בטוחים שמצאו את המבוקש מספר 1 בגליל המערבי, כולל דרום לבנון, פקדו עלינו לעצור בצד ולצאת מן האוטו (עם הידיים למעלה). חילקו לנו דו"ח מתפורר (או שזה היה סרטיפיקט) בסך שקל*-חדש - סליחה, לירה ארצישראלית ישנה, ובסופו של דבר עזבו אותנו לנפשנו, בטענה שהם עסוקים, בדרכם למצוד הבא אחרי פושע נתעב ונאלח ש... אנא אערף, הרעיש באמצע משחק דוקים בין שתיים לארבע.

האמת היא שאין זה ממנהגי לרדת (ע)ל זקנים. באמת שלא! אבל יש מצבים בחיים בהם אני פשוט לא יכול להתאפק (לרדת על זקנים, תרגיעו אתם וראשכם הכחלחל).

אני רק רוצה להגיד, למי שלא שם ♥, שבכל פוסט מעתה ואילך יש... מה שנקרא, אמירות נסתרות. זה אומר שתצטרכו לקרוא בין השורות. אה, והקישורים בלי קו תחתון, הם רק מודגשים. תתגברו. תהיו חזקים. בהצלחה.

יאי לכם! מצאתם אמירה נסתרת! מה אתם רוצים? שקל? יאאא גם אני! תתחלקו איתי?

הייתי כותב "ביי", אבל באמת שאין לי כח. אה, בסוף כתבתי. שיהיה.

נ.ב: לחצו כאן!

פראייר מי שלחץ! כבר אמרתי שקישורים יהיה רק מודגשים, בלי קו תחתון...