סתם, בצחוק. אולי קצת דומים, לא יותר.

החלטתי (נכון לעכשיו) שאני אוהב את אחי הקטן החדש. תירגעו, הוא עוד לא נולד, אבל זה לא משפיע על אהבתי המשתנה כלפיו. למה, אתם שואלים? לא, אתם לא שואלים. אבל זה לא ימנע ממני לענות. וובכן, בזכותו אני יכול לקלל את אמי ולא יהיה לה מה לענות! אני יכול לקרוא לה פילה, והיא לא תוכל להכחיש, כי רק אצל פילים ההיריון נמשך שנתיים (סטגדיש!). אני יכול להקניט אותה שהיא "חלודה", כי אם יש לה צירים סימן שהיא מכונה (סטגדיש!). אני יכול לקרוא לה "בערה" (=טיפשה, כעיקרון מכוון למישהי שאינה יודעת קרוא וכתוב), סתם כי היא אהבלה והיא לא תבין (סטגדיש?).

זה אולי נשמע קצת חצוף וכל זה, אבל לפחות היא יכולה להישען על "צרת רבים חצי נחמה", כי היא בהחלט לא היחידה שאני מכנה "טיפשה". ליתר-דיוק, היא אחת מני רבות. ורבים! (אני לא צריך איזו מחאת-א-לה-ויקי-כנפו של עדר פמיניסטיות מופרעות מול הבית. אין לי משהו אישי נגדן, פשוט חזיות שרופות על הבוקר זה לא בדיוק הקאפ אוף טי שלי...). לצערי הרב אני נתקל בכל יום במקרים רבים של טיפשות חסרת גבולות או היגיון. יוצא לי לדבר עם כל מיני אנשים ש... איך לומר... מופיע להם קו (שבור) אדום מתחת לכל מילה שנייה שהם רושמים בוורד. כולל השם שלהם.

האמת היא שאם כבר טיפשות - אז גם מה שעשיתי עכשיו נחשב טיפשי (הקטע עם הקו האדום בוורד). לפי מה שמאיר שלו (פובליציסט???) כותב במעריב או משהו כזה, עברית היא השפה עם מספר הביטויים הרב ביותר למילה "טיפש". כנראה שאני באמת מיוחד. או אולי ייחודי. או שמא מקורי. פן היה זה יחיד-סגולה. טוב נגמרו לי המילים הנרדפות... מאיר ניצח.

אם כבר דיברתי על פמיניסטיות (מדהים איך גם אחרי שאני עובר מיליון נושאים, אני עדיין מקשר את מה שאני אומר למשהו שכבר אמרתי), אני פותח בזאת תנועת-מחאה חדשה, שתיקרא פמNיזם. קופירייט לי! לי!!! תנו לי C - C!!! תנו לי עיגול - O!!! ומה קיבלנו? © (לי!!!). התנועה הזאת, אם תהיתם (ותכל'ס גם אם לא), מוחה כנגד הקיפוח כלפי האות N. קיפוח בו אנו נתקלים יום-יום, שעה-שעה, חלקנו אף דקה-דקה. אסביר את עצמי.

במקלדת, אהובתי האחת והיחידה (זה לפחות מה שהיא חושבת...), ישנו מקש ושמו Control. מקש המסייע לנו ל... טוב אני לא אתחיל לפרט פה כי זה באמת מוגזם. להרבה דברים. תסתפקו בזה. אוקצור, עקב חוסר-מקום (אלצי ספציפית יש מקום, וגם אם אין -תמיד אפשר

עכשיו דמיינו שיש פה פוסט ממש אטרקטיבי. הצלחתם? פשש אתם מוכשרים.

נחשו מי היה אצלנו שלשום? רמז: הוא חבר אמיתי, הוא מצחיק הוא מותח, פותח דלתות ואוהב לארח! לא זה לא ארתור, דב-הנמלים הממושקף, זהו טכנאי מכונות הכביסה. הביקור מרנין הלבב (not) הלז, גרם לי לעבור חוויה מתקנת ממין - מפגש צמוד ובלתי רצוי עם חריץ ישבנו החלקלק. חוץ מהקטע של השערות. הריפלקס הזה של חשיפת החריץ, מקור צואתו של חסר תעודת הבגרות הנ"ל, מעיד על כמה דברים, שעלולים להיות:

1. האופצייה הראשונה והמתקבלת ביותר על הדעת, היא שהבחורצ'יק החביב בעל הישבן החביב אף יותר עשה הסבה מקצועית מאינסטלטור לטכנאי מכונות כביסה, או שבקואורדינציה תיאורתית כלשהי הוא מצליח להשתלט על שני התחומין בו-זמנית.
2. האופצייה השנייה שגם כן מתקבלת על הדעת היא - הטכנאי שעיר-העכוז, הבה נקרא לו לעת עתה מושיקו, הינו פדופיל מן המדרגה הראשונה. וגם השנייה! הטיעון לכך הוא חשיפת ישבנו בפני קטין (אנוכי), במטרה ל... טוב אני לא באמת יודע מה הייתה המטרה, אבל בהחלט יודע מה הייתה התוצאה (רמז: קיא). במידה ואכן כך הדבר, זה בהחלט יהפוך אותו לפופולרי ויקצר לי משמעותית את הדרך לתהילה! לא, אני לא אתקבל כך לכוכב נולד, אבל בהחלט אככב בדו-קרב טלוויזיוני של מספר תכניות נואשות לרייטינג שינסו בתחינה לפתות אותי להתלונן אצלם! אל תשכחו שמלבד היותי סקופ חם ביותר ונוגע ללב העם כולל כל צ'חצ'חיו, אכשנזיו היהירים ואף סבתותיו בעלות הפרוטזה, אני גם זול - איני מצריך מייק-אפ! הרי במילא יטשטשו את פניי...

• אילנה דיין תשלח את איתי אנגל שישווה מספר שערות בין הליפה שלו (שכבר עברה דברים, סמכו עליי) לבין ישבנו השעיר של מושיקו (הטכנאי, ידידנו המאד-מאד-מאד-קרוב משכבר הימים, ובעיקר הלילות).
• אמנון לוי ימלמל איזה "מקומם" ובשביל הקטעים ידחוף לו שקל או שניים (תרגיעו, זה עדיין רק מטבע אחד) לחריץ.
• רפי גינת ישתיל על גופי מצלמה נסתרת בגודל מסך LCD (נו, לפחות זה יהיה דק! אולי אפילו נוכל להשחיל לו את זה ל... טוב נראה לי סוג הבדיחות הזה מוצה לחלוטין), שתתעד בפרטי-פרטים את האירוע, זאת בהנחה שמושיקו שעיר גם בעיניו ולא יוכל להבחין בה.

אבל בסופו של דבר, אחליט שאין העניין לרוחי כלל ועיקר, אדחה את כולם במחי-יד ואלה יחזרו בבושת-פנים לאולפניהם המשמימים. לי יש אלטרנטיבה עדיפה. אני אזרום. אזמין את מושיקו לפגישה נוספת. הוא יגיע, לבוש בהידור (חוץ מהחריץ), ואני אסתלק לי לפתע לשירותים. משומקום (או מאחורי השידה, תלוי איפה יהיה יותר נוח) יצוץ לו לפתע דב גילהר, ובהיכרות מהירה וחטופה עם מושיקו יציג בפניו תמונות של ישבנו החשוף בעודו מתקן את מכונת הכביסה, וישאל אותו מה הוא עושה כאן. מושיקו יחוויר, יגמגם, ולבסוף יפרוץ בבכי, ויתוודה. כשיגלה שזה מצולם, ימהר לצאת החוצה, שם ייתפס על-ידי שוטרים (חסונים, חטובים ומסוקסים, מה שישיב את הצבע לפניו, האושר ללבו, ומכנסיו לרצפה).

נכחתי.

עכשיו כבר לא.

ואתם?

לא פוסט משהו.

לפני כמה זמן (לא זוכר כמה בדיוק, עזבו), נסענו אני ואח שלי (בעצם זה היה אבא שלי! טוב מה אתם תופסים אותי בקטנות?) לאנשהו. בעודנו נוסעים, שמחים וטובי-לב (רק בלי הקטע של טוב-הלב), עצרו אותנו. תרגיעו, לא עשינו שום-דבר. הבה אציג לפניכם את פרטי האירוע לדיוקם.

ישנה תופעה מוכרת ובזויה של זקנים מקומטים כמו דף טיוטה של דיוקן-עצמי, שהחליטו שעכשיו - כשבימי-הולדת כבר אומרים להם עד אלף ועשרים, זה הזמן להתנדב במשטרה. "לא בשביל הכסף, בשביל הסיפוק העצמי". אותם זקנים הם הגרועים שבמתנדבי המשטרה. הם באים חדורי-מוטיבציה, בטוחים שהם עושים עבודת-קודש מופלאה ראויה לשבח, כדי ש"עוד יום יסתיים בשלום בזכותם". עאלק.

מפקדי-המשטרה כבר מודעים למצב, ותוקעים אותם בתחנות-אוטובוס משמימות יותר מהמוח של פנינה רוזנבלום ("בחור צעיר! דע לך, שאני ואשתי נחמה שתיבדל לחיים ארוכים נפגשנו בתחנות אוטובוס ב1893. אני עוד זוכר איך שרה אהרונסון לא הביאה לנו צ'ק לחתונה. איי איי איי"). וכך מתייבשים להם אותם חבורת זקנים כמו אסיפת גריאטריה בתחנת אוטובוס על כביש שומקום-סופהעולם, מצילים עוברי-אורח תמימים מפשעים חמורים, כמו, נגיד כלב נטוש שמחרבן במקום ציבורי!

במקרה שלנו, אנחנו נעצרנו על חשד למהירות מופרזת. תרגיעו שוב, לא באמת היה כלום. בסוף הם הבינו שראשם (הנבוב) הוא זה שמתעתע בהם, יחד עם השמש, ומה לא. לגופו של עניין, האירוע קרה בעוד אנו נוסעים, כשלפתע אותם שני זקנים מגיחים מבין שיחים וסרפדים, שם הם מסתתרים כדי שלא יזהו נוכחות משטרתית מאיימת שכזו במקום, מה שעלול להבריח את הwantedים מן-הסתם. כשהם בהיסטריה, בטוחים שמצאו את המבוקש מספר 1 בגליל המערבי, כולל דרום לבנון, פקדו עלינו לעצור בצד ולצאת מן האוטו (עם הידיים למעלה). חילקו לנו דו"ח מתפורר (או שזה היה סרטיפיקט) בסך שקל*-חדש - סליחה, לירה ארצישראלית ישנה, ובסופו של דבר עזבו אותנו לנפשנו, בטענה שהם עסוקים, בדרכם למצוד הבא אחרי פושע נתעב ונאלח ש... אנא אערף, הרעיש באמצע משחק דוקים בין שתיים לארבע.

האמת היא שאין זה ממנהגי לרדת (ע)ל זקנים. באמת שלא! אבל יש מצבים בחיים בהם אני פשוט לא יכול להתאפק (לרדת על זקנים, תרגיעו אתם וראשכם הכחלחל).

אני רק רוצה להגיד, למי שלא שם ♥, שבכל פוסט מעתה ואילך יש... מה שנקרא, אמירות נסתרות. זה אומר שתצטרכו לקרוא בין השורות. אה, והקישורים בלי קו תחתון, הם רק מודגשים. תתגברו. תהיו חזקים. בהצלחה.

יאי לכם! מצאתם אמירה נסתרת! מה אתם רוצים? שקל? יאאא גם אני! תתחלקו איתי?

הייתי כותב "ביי", אבל באמת שאין לי כח. אה, בסוף כתבתי. שיהיה.

נ.ב: לחצו כאן!

פראייר מי שלחץ! כבר אמרתי שקישורים יהיה רק מודגשים, בלי קו תחתון...