הייתי נועלת את הדלת, ומסתגרת בחדר, יושבת עם התמונות שלו ובוכה .. הרבה .. וזה היה חלק מהסדר יום שלי, במשך תקופה של כמה שנים .. ואף אחד, אף אחד לא היה שם בישבלי.

זאת הייתה אמורה להיות ההתחלה של הפוסט שתכננתי לכתוב..מן פוסט כזה, של עד כמה שהמשפחה שלי אף פעם לא הייתה לצידי..מסתבר שמאז הבנתי כמה דברים.

נכון, הוא היה בנאדם מדהים, אולי הבנאדם הכי טוב מכל האנשים שאני עוד אכיר, אבל אני לא יכולה לשלול, להרחיק ממני את כולם רק כי הם "לא ברמה שלו".

באותו היום שהוא מת, הרגתי גם את כל מי שמסביבי.

התרחקתי מכולם, ניתקתי אותם ממני.

כל הזמן אמרתי לעצמי, אם הוא היה פה .. הוא היה מבין אותי עכשיו, אם הוא היה פה .. הייתי יכולה לספר לו הכל, אם הוא היה פה ..הוא היה ..

הפכתי אותו לאליל שלי, והתנתקתי מכל שאר האנשים רק כי החלטתי שהם לא ברמה שלו.

בתוכי, כעסתי עליהם, כעסתי עליהם על זה שהם לא כמוהו, שהם לא הוא.

כל הזמן ריחמתי על עצמי, רציתי שרק הוא יהיה פה, אני הייתי הילדה הקטנה שלו ,בגלל זה .. מחקתי את כל האחרים.

הם כל הזמן ניסו להתקרב אליי, ניסו שיהיה לי טוב, לעזור לי במה שהם רק יכולים, הם אהבו אותי, אבל תמיד הייתי מרוחקת מהם למרות שידעתי שזה כואב להם, פשוט האשמתי אותם על זה שהם זה לא הוא.

עכשיו הבנתי .. אני לא יכולה לעשות מבנאדם אחד אליל ולהחליט שכל השאר לא שווים כלום.

עכשיו הם כבר מבוגרים, אבל עוד אפשר לתקן ..

מזל שהבנתי את זה עכשיו, אם הייתי נזכרת בזה מאוחר מידי .. הייתי מצטערת על זה כל החיים שלי.

הוא מת, אבל הם עוד חיים - הגיע הזמן שאני אפנים את זה.

הילית.

ואי ישרא הזה מחרפן אותי זה לא כותב פה באמצע .. לאמשנה קיצר,

סוף שנה - חייב לעדכן :P

טוב, אז מה שאני הבנתי כבר באמצע השנה .. זה שזאת השנה היותר משמועתית שהייתה לי עד עכשיו.

עברתי המון המון תהליכים בתוכי, למדתי הרבה דברים, הבנתי הרבה דברים.

היו לי דעות ממש קבועות במשך המון שנים שפשוט השתנו לי מהקצה אל הקצה.

לא הכל כולם יודעים, ולא הכל רואים עליי אבל .. זה תהליך :]

יש אנשים שלא יקבלו את הדעות החדשות שלי, ועל זה נאמר .. ז י ב י (:
בקיצור, זאת השנה הכי מדהימה שהייתה לי, פשוט הכי מדהימה.

ואת הבסיס לכל זה ,  נתן לי הבצפר שלי.

אנשים, סמינרים, פעילויות, פרוייקטים, שיעורים - דברים שאסור לי לשכוח.

גם עכשיו, שאני כנראה חוזרת לבצפר הקודם .. אני יודעת שאסור לי לאבד את כל מה שרכשתי עד עכשיו.

כל הדברים האלה, זה דברים שאי אפשר להסביר על הכתב, כי אין מילים שיתארו את זה, ולנסות לתאר את זה .. זה רק להקטין את זה..

וזה הדברים הכי משמעותיים שיש לי כרגע, הכי משמעותיים.

וחווווץ מזה, אז סופשנה .. בת'כלס, את האמת שאני יודעת שלא השקעתי השנה בלימודים, אבל את האמת, אני די גאה בעצמי.

שנה שעברה, ששמו אותי בחמש יח"ל מת', עם יד על הלב , הייתי בטוחה שלא יעבור חודש חודשיים (גג חצי שנה..) עד שאני ארד לארבע.

ו..ואו, אני אשכרה עוד פה, ולא סתם, עם ציון .. לא כזה רע (:

וגם כימיה , את האמת , היה לי קשה , ולא רציתי ללמוד .. התחלתי את השנה עם מאה, והחלטתי לא ללמוד, לא להקשיב, על המבחן השני הוצאתי 20 .. (רק כי היה אמריקאי .. XD), ורציתי לוותר , כבר הגשתי בקשה לעבור מגמה .. אבל בסוף, החלטתי שאני לא מוותרת, ושאסור לוותר שקשה, והשלמתי את החומר של כל השנה, ואת האמת, המחצית הזאת הולך להיות לי אחלה של ציון בזה.

ותרבות ישראל .. המקצוע הככככככי מדהים שיש ! ובלי הגזמה ! D:

כמה שהוא שינה לי כ"כ כ"כ הרבה דברים .. היה אחד המקצועות המאוד משמעותיים שלי, והמקצוע היחידי שלא למדתי אותו בגלל שהיה לי עליו מבחן ..

וזמוש, בנאדם נדייייייר .. באמת נדיר, ועם יד על הלב, אני הכי הולכת להתגעגע אליה .. ממש אבל ..

היא באמת הייתה מחנכת, באמת באמת, מחנכת במובן של המילה ..

וזהו .. אז עכשיו הולך להתחיל לו החופש .. ולא רק מבחינת הבצפר .. [;

הילית.