בתוך אשליה אפופת עשן אני יושב עגמומי ומחפש לפתור את בדידותי. נזכר ברגעים פשוטים, כשהעיר נראתה כמו נהרות של זהב מותך מלמעלה. כשהקור של הלילה רק הדגיש כמה חם ביחד. כשהיה לי ברור מי אני ומה אני רוצה.
ואז את עולה מתוך הזיכרון
לממשות בשר ודם
ומסבכת הכל שוב.
הלוואי והיינו שני זרים, בהתקלות מקרית. בעולם אחר.בחיים אחרים. זה הזמן לעמוד חשוף.הזמן להישרף. או שמא זה זמן ללב מפלדה?לחורף פנימי. מסתכל טרוט-עיניים במראה ומישהו אחר מחזיר לי מבט.
נזכר ברגעים פשוטים
בחיים שהסתבכו. זה לא אני ואני לא כאן וזה לא קורה. זו לא את ואת סדוקה כמו המראה הזאת וזה לא קורה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mahavishnu