ניסיתי לכתוב עליך את השיר האחרון.
הוא היה כלכך לא נכון
וזה גרם לי להבין
שאין ולא יהיה כזה שיר
כי כבר הפכת למוקד קבוע של צער בחיי.
לכתוב עליך את השיר האחרון
יהיה פשוט לחיות עוד שקר
שיחזיק מעמד לשעה, שעתיים
יום או יומיים
עד שיתנפץ,
יחתוך אותי ברסיסיו
וקצתי כבר בלחיות ולמות שקרים.
לא יהיה לך שיר אחרון
ושירי העצובים ביותר
ימשיכו לעסוק בך
והבנתי כבר שאת לא מבינה
למרות שעוד מפליא אותי
איך הצער שלך מדוד מראש.
אני ראיתי את השדירה
וראיתי שהיא יפה
והם ענו לי, בשירה,
אך ההבנה שהשיר הזה
לא יכתב לעולם
העיקה על הכל
כי הפכת למוקד קבוע של צער בחיי.