נכנסתי לקבע!

תודה לאל, הגיע הזמן להפסיק להתחשבן על במבות.

הזמנתי את החיילים שלי לפיצה על חשבוני לרגל האירוע. הרגשתי שאני צריכה לעשות איתם משהו דרמתי כי כל השבוע לא היה לי זמן להסתכל עליהם כמעט, אז ישבנו ביחד ואכלנו. 

התחלנו את האימון לפני שבוע, עלינו לרמת הגולן וכמות העבודה שפתאום צצה איבדה כל פרופורציה לעומת הבטלנות שהייתה בקו הקודם. כל הזמן אני על הרגליים, אני הולכת לישון באחת בבוקר ואומרת "וואו מוקדם". 

בנוסף לחוסר השינה יש גם את העניין של החום.

כל כך חם. כל כך לח. זה פשוט זוועה.

עכשיו דמיינו את כל החום הזה בנגמ"ש. אין מה להוסיף.

כל הקצינים בגדוד התחלפו, זה מטורף. פתאום הפכתי לפזם עולם. אני והקמן החדש ידידים ממש טובים, ואני לא רוצה להישמע איטרסנטית- אבל זאת עזרה אדירה שזה מגיע לכל המפות שצריך להכין לתרג"ד. גם הבנתי שהתפקיד שלי בגדוד מתקצר בין חודשיים לארבעה חודשים. זה אומר שאני מסיימת עוד חודשיים-ארבע חודשים בגדוד ועוברת לתפקיד מטה.

אני כל כך רוצה שזה יקרה כבר, לא שרע לי, לאחרונה דווקא ממש טוב לי- אבל כל כך קשה לסגור 11-3 במשך תקופה כל כך ארוכה. זאת טחינה לא נורמלית אני לא מבינה איך יש אנשים שעושים את זה 3 שנים ואפילו סוגרים יותר, זה קשה ממש. אין זמן לנוח, אין פינה לעצמך. זאת ממש הקרבה. אז לעזוב את זה לטובת בסיס קבע וסגירה במקרה הגרוע פעם בשלושה שבועות? מה רע.

ולסיום, החלטתי להחזיר את עצמי לשוק הפנויים פנויות. יצאתי עם מישהו בחודש האחרון, וזה התקדם בכיוון די רציני, דיברנו הרבה והיה לנו חיבור ממש טוב. אבל בשבועיים האחרונים זה דהה, וכבר נשבר לי מההטפות שלו. זה קשה לצאת לבלות עם מישהו ושהוא חופר על טבעונות ועולם מושלם. די, צריך להנות מהחיים. איך אפשר לחיות שכל הזמן אומרים לך שאתה לא יודע, אבל אתה לא בסדר? 

די. שקט.

מה שאני צריכה זה בן אדם שאפשר לצחוק איתו ולהנות איתו. אני בת 20 למען השם!! את החשיבה העמוקה נשאיר למבוגרים.

אז נתראה מתישהו, אין לי מושג מתי אני חוזרת הביתה, אבל יהיה טוב יהיה טוב, כך אמר דייויד ברוזה- ואני מאמינה.

נ.ב- ראיתי עם אח שלי את ספיידרמן אתמול, סרט ענק ממליצה בחום, אמה סטון ממש יפה והספיידרמן החדש ממש חמוד, הרבה יותר אמין כאיש העכביש מטובי מקגוייר החנון.

נ.ב2- אחד החיילים של הקשר ראה אותי ואמר לי שאני הקצינה הכי נחמדה בגדוד וזה ממש שימח אותי כי אני מקפידה ממש להיות בן אדם מעבר למפקדת, אז אני שמחה שזה הצליח.