שלום לכולם!

ובכן, רציתי לכתוב פה פוסט ענק על איזה תיאוריה מטורפת כזאת, אבל הגעתי למסקנה שזה חסר טעם..

אז לא! P:

לפני שנתחיל בפוסט, אני הבטחתי משהו, ואני חייב לקיים: (אחרת אמא תרביץ)

גל איל, הפוסט הזה בשבילך. יא בן זונה.

אני אוהב אותך.

הוא ישב לו על הספה, מול החלון.

הוא היה במין מסיבה של כל הלילה, חצי שתוי, ועם כמה חברים, מתים מעייפות לידו. האמת, אז הם כבר לא היו איתו. כל אחד תפס לו איזה בחורה שרוצה להשתעשע ולקח אותה הצידה, אבל הוא לא רצה. הוא פשוט ישב, הסתכל על הזריחה בייאוש, וזהו. היה לו קר מדי בכדי לשתות קולה או משהו, היה שתוי מדי בשביל לקחת עוד בירה, והיה עייף מדי בשביל לחשוב לעומק. פשוט ישב שם. בזמן האחרון בכלל, הרגיש שלא יכול להתרכז יותר מדי בדברים, כאילו הוא קצת שיכור כל הזמן. אבל ניסה לא לחשוב על דברים מבאסים, רק להסתכל על מכונית נוסעת פעם בכמה דקות ולנחש לאן היא תסע. חלק חשבו שהוא מבואס בגלל משהו, אבל היה לו רק ייאוש כזה שתמיד יש לאחד שלא ישן כל הלילה. אולי גם עוד דברים, אבל לא הרבה. חלק מהבנות שרצו להשתעשע ועוד לא מצאו להן בן זוג באו אליו, אבל רמז להם שהוא לא בקטע.

הוא לא רצה את הסטוץ הזה. נכון, היה פנוי כרגע, ואיזה דבר יותר טוב אפשר לעשות כשאתה חצי שיכור באמצע הלילה במסיבה? אם תשאלו אותו, גם הוא לא ידע לענות לכם למה, אבל פשוט לא עשה את זה. הוא לא רצה אחת שיוכל לזיין ולזרוק, שוב, הוא לא ידע למה. ותגידו שהוא הומו, שהוא מפגר, שינצל הזדמנויות, הוא לא יקשיב לכם. הוא רוצה אחת קבועה, אחת שגם יאהב. למה? לא יודע. לא יודע. בחור מוזר, מה אני אגיד לכם. נראה לו כלכך חסר טעם פשוט "להשתעשע" עם מישהי. הרי תכלס, לא היה נהנה יותר אם היה מבלה אם חברים במקום להתנשק בחושך על אישה מיטה שבכלל לא שלך? סתם, מתנשקים קצת, מתחבקים, ומחכים כבר לבוקר, לספר לחברים מה קרה או משהו, למרות שאת אף אחד זה לא מעניין.

ובבוקר, זה הכי נורא. אחרי שיש לילה לבן, ופשוט רואים את הבוקר עולה, יש הרגשה נוראית כזאת. הוא לא ידע למה הרגיש כלכך נורא, אבל זה היה פשוט ככה. כל הזמן הוא פחד שלא יישן מספיק, ובכלל, אחרי שלא ישנים כל הלילה ומסתכלים על הזריחה מאיזה מרפסת של מישהו אחר, הכל נראה גרוע יותר. ואז, הוא התחיל לחשוב, על כל מה שקרה. הוא חשב על בעיות שהיו לו פעם, ועכשיו כבר אין, אבל התבאס מהן. הוא חשב על כל החרא הזה שיש לו בחיים, עם ההורים שלו, עם בנות, עם חברים. הוא חשב שכמה נורא שהוא שותה כלכך הרבה ומזיק לעצמו, ומפסיד שעות שינה בגלל מסיבות כאלה. והאמת, שום דבר לא היה כלכך גרוע. זה הבוקר של לילה לבן.

אחרי כמה זמן ששכב על הספה, עם חצי דמעות בעיניים, באה איזה ילדה. "הכל בסדר?" שאלה. כאילו שבאמת איכפת לה. כמה צפוי שלא מצאה אף אחד להשתעשע איתו בלילה ופשוט רוצה לנצל את העובדה שגבר יושב לו לבד על ספה ומתבאס. ובעצם, לכו תדעו, אולי כבר כן השתעשעה, ופשוט לא מספיק לה. "כן.", אמר בתקיפות. "ומה איתך?". ראש קטן, אחלה של דרך בשבילו להעביר את הנושא למשהו אופטימי יותר. "את האמת," אמרה הילדה, "לא משהו". ואז, התחילה הילדה לספר לו את הבעיות שלה, בעיקר עם בנים, על כמה שהיא לא יכולה לעצור את עצמה מלבגוד בחבר שלה, ואולי בכלל גם הוא בוגד בה. היה אז כבר בוקר. לא הייתה לא הרבה סבלנות והסיפור שלה נשמע לו טפשי ביותר. עם זאת, היא הקשיבה לו רק כדי לחכות לתור שלה לדבר, ואת זה, שנא כשעשו לו.

עכשיו הוא בבית, ישן. חולם על כל הדברים הנוראים האלה שקראו לו, שתכלס, לא היו כלכך נוראים, זה סתם כי היה לו לילה לבן.

עד הפעם הבאה ילדים,

יצא פוסט גרוע למדי, אבל לא נורא.

~הולדר.