זאת הייתה נראית כאילו זאת תיהיה וואחד נסיעה.

איציק צעק בקשר "יש איזה אחד במרכז המסחרי, הוא לא אמר לאן הוא נוסע". ליהיות נהג מונית זה דבר שקשה להסביר איך הוא. זה נשמע כלכך פשוט, ליסוע לאן שצריך, להתווכח כל פעם על כמה שקלים, ולשמוע רדיו. אבל האמת שזה שונה קצת ממה שאנשים חושבים, לפחות בשבילו זה היה שונה. בנסיעה היה משהו מרגיע, משהו משחרר. ליסוע בחושך, בגשם, עם חימום ורדיו בתחנות מרגיעות כאלה. או ביום קיץ, לשלוף סיגריה ולתת לרוח המהירה לקחת את העשן החוצה. בשבילו זה היה כמו לשבת על ערסל בחוף הים, לשתות קוקטייל, ולהרגע.

מה שהרס לו את השלווה זה איציק. הוא היה מקבל את הטלפונים ואומר בקשר לאן ליסוע. העבודה של איציק לא הייתה כיפית ומרגיעה במיוחד, בגלל זה היה נורא לחוץ ועצבני. הוא צעק בקשר ואף פעם לא היה נחמד מדי, הוא קצת ריחם עליו. הנהג נסע לו למרכז המסחרי, נהנה לו שאיציק לא יציק לו זמן מה, ורוצה לגלות כבר מי יעלה על המונית. הוא נסע בסביבת המרכז, חיפש אנשים, ופתאום מצא איזה ילד. בן 16-17, יושב לו בצד, דיבר בטלפון, ניתק, והתקדם לעבר המונית. עוד לפני שהספיק להגיד משהו הריח הנהג את הריח החזק של האלכוהול והעשן של נרגילה מרוח עליו.

הנער נכנס, ואמר בקול שקט "לרחוב האלון בבקשה". הנהג הסכים, והם סיכמו על מונה. הנער שלף סיגריה והתחיל לעשן. הוא בטח לא שאל אם אפשר כי ראה שגם הנהג עישן, או שסתם לא היה איכפת לו. "אתה מעשן?" שאל הנהג, "כבר בגיל הזה?". הנער הסתכל עליו, כאילו מטלבת עם להתחיל לדון על זה או לתת משהו שישתיק, ובסוף אמר "הפסקתי, עכשיו זה רק מדי פעם כשעובר עלי משהו". "ומה קרה הפעם?" שאל הנהג, הוא לא רצה להציק מדי, אבל בכל זאת שאל. "סתם.." אמר הנער, "דברים לא כמו שהיו פעם".

הנהג לא ממש הבין על מה דיבר, אבל משום מה, זה עניין אותו מאוד. "ענייני בנות?", שאל הנהג. "כן, איך ידעת?" שאל הנער, והנהג לא ענה. "חברה, יש לך?" שאל הנהג. "לא.. זאת חלק מהבעיה." אמר הנער. הייתה שתיקה קצרה, הנער הטלבת קצת, ובסוף אמר "אתה מבין, אני רוצה שתיהיה אחת". הנהג ציחקק ואמר, "זה בשביל הסילבסטר, הא?" הנער גילגל את העיניים, "זה לא קשור, זה לא קשור". האמת היא שהנהג לא הבין מה יש לכל הנערים האלה מלחפש חברה כל הזמן. הם עוד ילדים, לאן הם ממהרים? שיהנו קצת מחיי הרווקות שלהם, בלי שטויות על הראש, ויחייו קצת.

"אז למה אתה צריך חברה בכלל? יש לך חברים אני מניח, לך אליהם". הנער שתק. כל אדם היה מבין שהנער חשב מה לענות ולא ממש הצליח. הוא הסתכל דרך החלון, ראה את הגשם הסוער בחוץ, עיקם את הגבות, וניסה לענות. כל הדרך הייתה שתיקה והנהג לא הציק עוד, אבל הנער ניסה למצוא מה להגיד. בסוף הנסיעה, אחרי שהנער כבר שילם, אחרי שכבר פתח את הדלת, הסתובב ואמר "כשאתה עם חברים בלילה מאוחר, כשאתה עצוב בלי סיבה מוסברת. אולי כי לילה ומאוחר, אולי בגלל העייפות, אתה מתקשר אליה, סתם בשביל להגיד לילה טוב. היא מספרת לך שהיא מתה מעייפות אז אתה מקצר, ורק מספר לה שהכל בסדר. ובסוף השיחה, היא אומרת לך שהיא אוהבת אותך. בשביל זה צריך חברה". הוא יצא, סגר את הדלת, והתחיל ללכת לכיוון הבית.

הנהג המשיך ליסוע, ואיציק צעק לו מה צריך לעשות. הוא עצר את המונית, יצא החוצה, והתקשר לאישתו. היה אז מאוחר, בערך 2 בלילה, והוא ידע שהיא ישנה. "הלו?", ענתה לו בקול עייף שבקושי מבין מה הוא עושה. "היי, זה אני", אמר הנהג ושמע מהצד השני רק התנשפות. "מה קרה?" אמרה לו באותו קול עייף. "רק רציתי להגיד.. רק רציתי להגיד שאני אוהב אותך". היא התנשפה עוד פעם ואמרה לו, "עכשיו 2 בלילה, לא יכולת לשמור את השטויות שלך למחר? אני מתה לישון..", וניתקה.

הוא שמע מרחוק את איציק צורח בקשר, וחזר למונית, כולו רטוב. הוא היה קצת עצבני וקצת עצוב, ואיציק רק החמיר את המצב. הוא התניע את המכונית והתחיל ליסוע. לפחות הנסיעה הרגיעה אותו.

קרדיט לגל איל, הוא יבין למה ^.-

לילה טוב ילדים,

~הולדר.