כשאסיים את המסע אל השמיים, אהיה כלכך מאושר.

אני אעצר לרגע, להסתכל על הדרך, והכל ייראה לי מאוד מוזר.

אני אביט ואראה את כל הקשיים.

את כל השינויים המשוגעים, את כל הרגעים, הקשים והקלים.

אסתכל ואחשוב, אחשוב לשניה, שניה שתמשך כמו אינסוף-שנה,

ואחרי השניה ההכי ארוכה, עדיין לא יהיה לי מוסר השכל, או מסקנה.

האם כדאי לחזור בחזרה?

בזמן האחרון כמות הסיפורים תרד בגלל שאני עובד על פרוייקט חדש.

בקרוב עוד עדכונים P;