הוא הלך לגן חיות.

המשפחה שלו, היא מאוד אוהבת חיות. בעיקר אישתו. הוא אף פעם לא הבין מה הקטע. לאהוב כמה קופים מזדיינים שכל מה שהם יודעים זה לאכול, לחרבן, לישון, ולזיין את הקופה שלהם. זה ביאס אותו. להסתכל על חסרי הישע האילו, שאפילו לדבר הם לא יודעים, ולראות אנשים שאומרים שהם כלכך חמודים.

הוא הלך לעבודה.

הוא לא אהב אותה, אבל צריך לחיות ממשהו. ההורים שלו לחצו עליו ללמוד תואר בטכניון, והוא הסכים, כי הם מימנו אותו. חוץ מזה, הם עשירים ורצה ליהיות כמוהם. הוא עבד ועבד והרוויח הרבה כסף. כשהסתכל על הכסף שהוא מוציא, בשביל ספות יקרות ובית יקר. בשביל אוכל איכותי ובשביל מוניות. מסעדות ומכונית יקרה, בגדי מותגים וטיסות במחלקה ראשונה, הוא הרגיש קצת ביזבוז. ללכת לעבודה שוב ושוב ושוב, ולהוציא הכל כלכך מהר. לפחות הוא לא חיי כמו רוב האנשים, כמו הטפשים בגן החיות, שיש להם בית מכוער ואוכל פשוט.

הוא הרצה.

הוא תמיד הרצה לאנשים איך לחיות. הוא עבר כלכך הרבה, ולמד כלכך הרבה, שידע המון דברים. אין אף אחד בעולם שיידע יותר ממנו, כל האמין, חוץ אולי מכמה מנהלי חברות ואקדמאים. הוא חיי בדיוק איך שאדם צריך, כך האמין. הילד שלו, אמר לו שלא מתאים לו לחיות כמו שאביו אומר לו, אבל אביו לא האמין שזה אפשרי. אם הוא יכול, כך האמין, אין סיבה שבנו לא יוכל.

הוא בגד באשתו.

זה לא שהוא רצה לרעתה, או משהו כזה, הוא פשוט התאהב באישה אחרת. הוא לא רצה לפרק את המשפחה, אז הוא עשה הכל בסתר. לפעמים אי אפשר לשלוט במי מתאהבים. לפחות לא באופן מלא. כשהיה עם המאהבת שלו, הוא היה מאושר, כמו שלא היה בחיים. ממש כמו ילד קטן ובתול שפתיים עם חברה ראשונה, עיוור אחרי האהבה. בסופו של דבר, כמו בסוף של כל אהבה, הכל נגמר נוראי ואישתו תפסה אותו. הילדים לא דיברו איתו מאז.

הוא לא ציפה.

הוא לא ציפה שגם המאהבת תיהיה נגדו. היא ראתה את הכל והתחילה לשנוא אותו. כנראה היא לא הבינה שיש לו משפחה. היא תבעה אותו, בייחד עם אשתו, וכל הכסף שלו עבר אליהן. לאשתו יש המון קשרים, אז גם מהעבודה פיטרו אותו. הוא בחיים לא הרגיש עצוב כלכך.

הוא שוב הלך לגן חיות.

אולי ייראה שם את המשפחה שלו, מטיילת, וכולם ישלימו. הוא הסתכל על הקופים וחשב, שאולי דווקא כדאי ליהיות קוף. החיים לא יהיו כלכך רעים אם מה שתעשה זה תאכל, תחרבן, תישן, ותזיין. הוא צחק, צחוק גדול כזה. אולי כדאי ליהיות טיפש כזה. והקוף דווקא כן חמוד.

הוא ראה איזה מישהו.

זה היה 4 בבוקר בגן חיות, והייתה שם עוד בחורה יפיפיה. הם התחילו לשוחח שם, בגן חיות, והוא התחיל לחשוב שאולי איתה באמת יהיה כיף. אולי איתה הוא באמת יהיה מאושר, ואולי איתה הכל ייגמר יותר טוב. אבל אז הוא נזכר בעבר, והסתכל על הקוף, שרק מזיין, ולא אוהב. הוא לא מתחתן ומתחייב. ואז הוא הסתכל שוב על האישה, והרגיש שאותה, יותר מהקודמות, הכי בעולם, אותה הוא אוהב.

הוא הבין.

הוא הבין שהוא דווקא דיי מטומטם.

אולי אפילו יותר מהקוף.

~הולדר.