אומרים שלפני שנים רבות
נכתבו ספרים שיצרו מהפכות
אנשים שינו לכולם את הדעה
מהפכה ומלחמה למען הדרך החדשה
בצרפת יצאו האיכרים את ראש העיר לתלות
צעדו ברחובות בלי זכויות ובלי חובות
"למען החופש המתוק! למען החיים!
אנחנו לא טובים פחות, שיזדיינו האיכרים"
אך היום, אחרי שכבר כל זה קרה
אנחנו בטוחים שהגענו כבר לגאולה
אין מקום לשפר, שום רע לא נותר
וכל מה שנשאר זה להכפיש את העבר
"פעם היה נורא, כשלא הייתה דמוקרטיה
ולא היו משאבות, אז לא הייתה אמבטיה
והיו רק שליטים ודקטטורים נוראים
עד שבאו הפילוסופים והמהפכניים הגואלים"
וכשהיום מישהו בא לשנות את הכללים
להמציא כללי מוסר, לחנך מחדש את האנשים
אומרים לו שהוא משוגע, ושייסתום כבר את הפה
להיות קיצוני או שונה זה אך פעם לא יפה
כשמישהו אומר שבית הספר זה כלא
וכשמישהו חושב שהעולם פה לא בסדר
כשמישהו אומר שלא כולם בדיוק שווים
שלכל אחד מתאים משהו אחר, על זה לא שמים
כי כששואל ילד את אבא "איזו תקופה עכשיו,
אם למאה ה15 קראו הרנסנס?"
הוא זוקף את החזה ואומר בגאווה
"זאת תקופת הטכנולוגיה והקדמה! העת החדשה!"
כשבעצם היום חוסמים הכל בפני כולם
ונותנים להאמין רק במה שמתאים לעולם
או יותר נכון לבעליו, לבעלי הכוח
שבלי שאנחנו יודעים שוטפים לכולנו את המוח
"נותנים לך חופש, במסגרת החוק"
יופי. החוק לא נותן באמת לחיות
ומי קובע את החוק? כמובן כל העם
אחרי ששוטפים את המוח לכולם
ויודעים, מי שצריך, מה ייצא בתוצאות
יודעים שלא ייבחרו במפלגות נאציות
זה קורה במקרה? נע, זה הכל מתוכנן
"אתה דמוקרטי ומשכיל - עוד עבד מוכן"
אני מתאים את עצמי לעולם, לא נכנס לכלא
רק כדי לנסות לשנות את מה שלא יישתנה במילא
אני לא רוצה חיי סבל כדי לעקור את הכל מהשורש
אבל עמוק בתוכי, אני יודע שזה לא חופש
~הולדר
אני יודע שאתם לא אוהבים שירים,
סיפור בקרוב.