הוא קם בבוקר בגלל השעון המעורר.

הוא מצחצח את השיניים טוב טוב, כדי שישארו לבנות ונקיות. הוא נכנס להתקלח. הוא התקלח כבר בערב יום לפני, אבל בכל זאת, הוא רוצה לוודא שהוא נקי. הוא מתלבש. לא לוקח לו הרבה זמן. הוא מתלבש די יפה, באמת, אבל הוא לא משקיע בזה כלכך. אתם יודעים, מה שנראה לו יפה לעין. הוא יושב במרפסת עם קפה, עיתון, ואיזה קרואסון קטן. הוא תמיד קם חצי שעה יותר מוקדם שיוכל קצת להסתכל על הבוקר לפני שמתחיל את כל היום. בעיתון הוא קרא כתבה מעניינת על זה שהפוליטיקה בארץ מושחטת, ועוד אחת על כמה תאונות דרכים קטלניות. הוא מסיים ויוצא מהבית. הוא נועל אותו פעמיים, שלא יהיה לו שום ספק שהוא נעל, ואז הולך לאוטו. הוא מניע את האוטו ויוצא לדרכו.

כשהוא היה קטן הוא הלך לגן. הוא לא אהב ללכת לגן, אבל הוא הלך. הוא שיחק בקוביות וצייר ציורים. אמא שלו תמיד אמרה לו שהוא צריך למצוא חברים. אז הוא מצא. הוא ניהיה חבר של איזה ילד אחד, שלמה. אחד שקט מאוד. הם היו חברים דיי טובים ושיחקו בקוביות בגן ביחד, וציירו ציורים ביחד. שלמה והוא היו חברים גם בבית הספר היסודי. הם הלכו לערבי כיתה ושיחקו "אמת או חובה" עם כל הכיתה. בכיתה היו מקובלים, שהם בדרך כלל היו הכי חזקים בכיתה, והמקובלות, שהן בדרך כלל היו הכי יפות בכיתה. שלמה והוא לא היו מהמקובלים, וגם לא שנאו אותם, הם היו בסדר. הם היו החברים הכי הכי טובים, וחוץ מזה לא היו להם יותר מדי חברים טובים, אבל הם היו בסדר איתם. פעם ב"אמת או חובה", הבקבוק הצביע על מישהי והיא בחרה "חובה", ואמרו לה ש"חובה עלייך לנשק אותו", והצביעו עליו. הם התנשקו. נשיקה קטנה על השפתיים כמו שילדים בכיתה ה' נותנים. הוא התרגש מאוד והיה שמח אחרכך. היא הייתה מקובלת ויפה, והוא פעם ראשונה מנשק מישהי, אם אפשר לקרוא לזה ככה בכלל.

ואז הגיעה החטיבה והתיכון. הוא תמיד היה אחד שמחפש אהבות. הוא אהב המון בנות, וגם היו לו לא מעט חברות, אבל לא לתווך הכי ארוך. חלק יותר, חלק פחות, אתם יודעים. הייתה לו תבנית כזאת, וכל מי שנכנסה לשם הוא דיי התאהב בה. שתיהיה יפה ומגניבה, הייתי כבר יכול לזהות מי הבאה שהוא התאהב בה. בתיכון גם היו לו כל מני ריבים עם ההורים שלו. לא ריבים גדולים מדי, אבל ריבים מציקים כאלו. אני זוכר שפעם הוא חסך הרבה כסף למחשב חדש, ואז ההורים לא הרשו לו לקנות כי הם אמרו שזה ביזבוז כסף. הוא טען שזה הכסף שלו והוא יעשה מה שהוא רוצה, ובסוף הוא קנה מחשב. ההורים השלימו איתו בסוף, אבל רק כי המחשב שלו היה כלכך יפה שהם לא יכלו להגיד שלא שווה לקנות אותו. זה שיעשע אותו התגובה שלהם.

ואחרי התיכון הוא היה בצבא, ואז באוניברסיטה. הוא הכיר שם מישהי שהוא אהב. כבר לא התפלאתי שהוא מתאהב במישהי כי הוא התאהב בכלכך הרבה, אבל אחרי כמה זמן הוא הודיע לי שהם מתחתנים. בחתונה שלהם היה מאוד יפה ומושקע. היו הרבה אנשים ואוכל טעים ומקום יפה מאוד. אני שתיתי שם לא מעט ורקדתי המון. הייתי כלכך שמח בשבילו שהוא הפסיק להתאהב מחדש כל הזמן. אפילו עם אשתו רקדתי דיי הרבה. היא הייתה חמודה אמיתית, והוא נראה כלכך מאושר.

גם ילדים היו להם אחרי כמה זמן, ואת הילדים הם גם שלחו לגן כשהיו קטנים. הם אמרו לילדים שלהם שיכירו חברים, כי חברים זה מאוד חשוב. "את שלמה הכרתי בגן", הוא אמר לילד שלו. לפעמים כשהוא היה בלחץ בעבודה אני הלכתי לקחת את הילד מהגן. לפני שלקחתי אותו תמיד הסתכלתי מהחלון עליו. הוא היה שם לבד, שיחק בקוביות וצייר ציורים. כלכך קטן ותמים. הוא עוד יגדל. בדיוק כמוני, ובדיוק כמו אבא שלו.

והיום אני, שלמה, מקריא לכם את המכתב הזה, כשהחבר הכי טוב שלי כבר לא פה. הוא מת בתיאונת דרכים אחת כשנסע לעבודה אחרי שהתעורר בגלל השעון המעורר. אחרי שציחצח את השיניים שלו, כדי שיראו טוב, ואחרי שנכנס להתקלח. אחרי שהוא התלבש יפה, כאילו, דיי יפה, לפי מה שנראה לעין מהר. אחרי שהוא הלך למרפסת עם קוראסון וקפה ועיתון וקרא קצת על תיאונות הדרכים ועל הפוליטיקה המושחטת. אחרי שהוא יצא מהבית ונעל אותו פעמיים, רק ליתר בטחון, והתחיל לנסוע לעבודה.

בהלוויה כולם מספרים על כמה מי שמת היה אדם שונה ומיוחד. הוא לא היה אדם מיוחד, ולא שונה. הוא איש שומקום שכזה. שהולך לגן לשחק עם קוביות, והולך לבית הספר לשחק "אמת או חובה". שמגיע לתיכון ומתאהב אהבות נעורים קצרות, ורב עם ההורים על דברים מטופשים. שמגיע לצבא ולאוניברסיטה, ושמתחתן ומביא ילדים. שקם כל בוקר, מצחצח שיניים, יוצא מהבית, ועושה את מה שהוא עושה.

הוא סתם עוד איש שומקום,

שחיי לו בארץ השומקום בעולם השומקום,

עושה את דברי השומקום שלו, בשביל אף אחד.

הוא בדיוק כמונו.

~הולדר.

ראיתי שיש תחרות כתיבה בקשר ללהקת הביטלס.

החוקים הם שהכתיבה חייבת להיות קשורה לשיר אחד לפחות שלהם, וזהו, שאר הכתיבה חופשית.

אז החלטתי לנסות את מזלי.

מקווה שנהנתם.

הם ביקשו לכתוב:

מיועד לתחרות כתיבה בנושא ביטלס

ולתת לינק:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=450140&blogcode=11641935

(למי שלא הבין הפוסט של השיר Nowhere Man מהאלבום Rubber Soul של הביטלס)