שוב שוב שוב
שוב אני עצוב
מרגיש כמו בכלוב
כל רעיון עלוב
שוב אני מתלונן
על החלומות הרחוקים מתבונן
כמו כוכבים מנצנצים באופק, על החלום מאונן
ולא יצא מזה כלום. אני מתחרפן
אז מה הטעם אם עוד פעם אני אשוב הביתה
ממקום רחוק אלך בזעם מאוחר בלילה
אחשוב לי מחשבות עצובות חסרות תכלית
יש שחור ואדום, לא רק תכלת על הטלית
יש חלומות, ואף אחד לא מתגשם
הכל בסוף נשכח, נהוג לחשוב שאני אשם
ויש לי חברים, וגם הם חושבים
איך אפשר כבר לבטא את איך שהם עצובים
תסבול עכשיו, תהנה אולי אחרכך
ככה החיים, לא הכל בא פשוט בנחת
תבין, האדם נוצר כדי לסבול
וליהנות בלזיין או להשתין או לאכול
העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה
ואחריה עוד פעם עצב, והיא עוברת תוך שניה
לך תדע. אולי תגשים הכל בסוף
נועדת בשביל ההנאה את החיים לשרוף
שוב שוב שוב
שוב אני עצוב
מרגיש כמו בכלוב
כל רעיון עלוב
שוב אני מתלונן
על החלומות הרחוקים מתבונן
כמו כוכבים מנצנצים באופק, על החלום מאונן
ולא יצא מזה כלום. אני מתחרפן
מסתכל עלייך, את כלכך יפה
מדמיין איך בנינו אולי תיהיה אהבה
והיא תיהיה אינסופית, אמיתית ונפלאה
מפנטז ומשקר לעצמי שזה יפתור ת'בעיה
זה לא יצליח, ואם כן רק אז לכמה זמן
בסופו של דבר זה יסתיים כמו עם כולן
וזה לא יפתור כלום, ואהבה היא באמת
כשאותך אני לא מכיר ורק בראש את נמצאת
אחי, בוא הנה רגע, תגיע לי מה ניהיה?
תרים את יד ימין ותתן לי בראש קטנה
אולי אני אחזור למציאות ואקום מהחלום
אחזור למציאות המשעממת כבר היום
אי אפשר לסמוך על אף אחד ואין פה אהבת אחים
מה הטעם כשהיצר הטבעי של אדם הוא שפיכות דמים
ולנצל ולדפוק, איך אפשר לחיות
כשזה נחשב משעמם שלום בין הבריות
אני לא אדם שיבכה כי אין גיוון
למרות שיש לו הכל - הוא לא בכיוון
אני יודע איך לחיות, אני מכיר את עצמי
אבל אני סגור בעולם הפנימי
החלומי, בו לא צריך שום דבר דכי ליהיות מאושר
בשביל להוציא את החרא אני שר
מה כבר נשאר? עזבו, להינות זה לא כל מה שחשוב
עוד מעט אני אשמח, אבל כל זה עוד ייקרה לי שוב.
שוב שוב שוב
שוב אני עצוב
מרגיש כמו בכלוב
כל רעיון עלוב
שוב אני מתלונן
על החלומות הרחוקים מתבונן
כמו כוכבים מנצנצים באופק, על החלום מאונן
ולא יצא מזה כלום. אני מתחרפן
עובד על פתרון, כרגע עוד אין
העולם פשוט כזה, וזה בכלל לא הוגן
~הולדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
