לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בלוג שלי, איתמר הולדר, סופר מתחיל שמפרסם סיפורים וגם שירים שהוא כותב באינטרנט. אהבתם שיר או סיפור? תנו לי לדעת מזה

Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

אלוהים


אדם עומד במטוס ויורדות מסכות חמצן כי המטוס עומד להתרסק. הוא יושב במקום, רואה איך כולם בוכים כשהם מרגישים את המטוס נע במהירות אדירה אל הקרקע. ורק הוא, יושב ועוצם את העיניים כשהוא לוחש מילים בשקט. הוא אומר בשקט לאלוהים שאם הוא יינצל הוא ייקדיש את כל חיו לדת. הוא מתחנן. הוא בוכה. הוא מברך את אלוהים ואומר לו שהוא האל היחיד. הוא מחמיא לאגו שלו כלכך הרבה ומקווה שזה מה שיציל אותו.

 

אדם מילא לוטו. הוא מסתכל בטלוויזיה על המספרים הזוכים ורואה שהוא רשם אותם. הוא היה לבד בבית. הוא התחיל לצרוח ולבכות מאושר כשהוא קופץ בכל הבית בריקודים. הוא שם מוזיקה בפול ווליום. אפילו אין לו כוח להתקשר למישהו לספר לו. הוא כלכך נרגש שהוא לא יכול לדבר חוץ מלצרוח. הוא צועק חזק לשמיים "תודה אלוהים!!!".

 

אמא של גלעד שליט באה מתרבות חילונית. אבל הבן שלה, גלעד, נחטף. הוא כבר כמה שנים בשבי, אני אפילו לא זוכר בדיוק כמה. כל איזה חודשיים תולים שלט חדש בבצפר שלנו "גלעד עדיין חיי. הוא בשבי X ימים", אבל אני כבר לא שם לב כמה ימים זה. אמא של גלעד שליט הייתה כלכך עצובה כשהוא נחטף. אי אפשר בכלל לתאר את ההרגשה של אמא שהבן שלה נחטף. מילא מת. אם מת אפשר להשלים עם העובדה ולעבור הלאה, אבל זה לא ככה, כי הוא עדיין חיי, אולי. אז היא לא יכולה לשמוח, ולא יכולה להמשיך הלאה. היא חייבת כל יום לקוות שיחזור. היא צריכה לדמיין אותו, כדי שלא יחזור ובכלל תשכח איך הוא נראה. מאז שהוא נחטף, כל יום היא מתפללת בבית כנסת ומבקש מאלוהים שיחזור.

 

 

ויש אדם אחד, חילוני, אבל מאמין. הוא מסתכל על כל האנשים החילונים שמדברים עם אלוהים. בשביל לדבר עם אלוהים הם צריכים שיקרה להם משהו נורא, אז הם יגידו לאלוהים שהם חייבים עזרה, או כשקורה להם משהו ממש טוב, הם נזכרים בו. האיש הזה חשב שאם הוא היה אלוהים הוא בטח היה כלכך מתעצבן מכל הקטע הזה. פתאום איש שהוא בכלל לא מכיר בא ואומר לו שהוא מתחנן שיעזור לו. אבל אלוהים עוזר, כי הוא רחום וכל זה, אבל אז האיש הזה שוב פעם נעלם עד שהוא צריך עוד פעם עזרה. הוא חשב שאלוהים באמת אל רחום, כי במקומו הוא היה כלכך מתעצבן שהוא היה מתפטר או הורס את העולם כבר ממזמן. "אולי בגלל זה", האיש חשב, "אלוהים כבר לא מתייחס אלינו ברצינות".

 

אז האיש הזה חשב לעצמו שבטח הוא ייצטרך את אלוהים יום אחד. אולי ייקרה לו משהו נורא, או משהו נפלא, והוא ייצטרך מישהו לדבר איתו, מישהו להאחז בו. אולי אפילו כשייקרה משהו קטן יהיה בא לו גם לבקש מאלוהים, הרי אין מה להפסיד. אז כדי שאלוהים לא ייתעצבן, או אפילו יאהב אותו במיוחד, הוא כל יום מתקשר. כל יום, הוא כותב לו סיפור, ומקווה שאלוהים יאהב. אולי יום אחד כשהוא ייתקע במטוס, או כשהבן שלו ייחטף, אלוהים פתאום יעשה שהכל יהיה טוב, ייקרוץ לו, ויחזור לשמיים.

 

~הולדר.

נכתב על ידי , 20/6/2010 22:44  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם עוד אחד D: ב-21/6/2010 22:34



הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , שירה , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~Holder אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~Holder ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)