אני שונאת לבכות לך ,אני גם שונאת שאת מתרגלת לזה.
אני גם שונאת שאת מתמודדת עם זה.
ואני שונאת שזה מעצבן אותי כל הסיטואציות שקורות עכשיו .
וכל המצב הזה מחרפן פשוט ומלא געגוע ומחסורים שקעים נפילות .
הבטחת לי פעם שאני לא אחזור לתקופה הקודמת זוכרת שהיה לי שם רע?
עד שהיה לי טוב אני עכשיו שוקעת שוב.
את חסרה לי ,החיבוק שלך והצחוק שלך והציוניות שלנו והחום שלך הרגוע שבך .
הפחדים שלי חוזרים ואף אחד לא מסוגל להקשיב להם שוב.
גם אני לא ,אני לא רוצה לשקוע בהם שום אני לא רוצה לפחד אני שונאת את זה.
אני רואה ושומעת שוב ומרגישה והתחושות האלה שעוד מעט שיקרה משהו הורגות אותי
מקשות עלי .
והפחד הזה שלאבד עוד גורם בחיים שלי ועוד אותך אני מסוגלת לאכול את עצמי .
שזה פשוט מה שחסר לי בשגרה הלא שגרתית הזו לאבד אותך
חזרתי לגסוס ציפורים חזרתי לעשות דברים רטורים ששומרים על שפיות לכמה וכמה שניות .
כל הדברים הקטנים שהיינו עושות ביחד .
ועכשיו בתקופתי זו את שם אני מרגישה לא מספקת מספיק.
אני מתקשרת ושיחה ועוד שיחה ואת שם את מתעוררת וקמה ומדברת מקשיבה ואת שם.
אני שונאת שאת שם כי כאילו הכל בכלל לא צריך לקרות ומרגיש לשווא אבל באמת שכואב .
אני צריך אותך ומצטער כי אני יודעת שעשיתי משהו בעקבות בילבול אני מרגישה אני לא שלמה עם עצמי.
למרות שאת בכלל לא כועסת להפך את מבינה ותומכת.
הפחד משתלט עלינו שוב ,מישהו צריך להציל אותנו .
"ילדה יא בודדה ,
דיברתם אלי ?
שוקי ,בוא "
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
