לא הגענו למצב כזה ,אף פעם.
אף פעם לא חשבתי שזה יקרה אף פעם לא חשבתי שכ"כ יכאב לי מזה.
לא שיערתי לעצמי רגש מסויים בסיטואציה כזו.
ואם רק היית מקשיב לי בפעם הראשונה.
אם רק כשאמרתי לך היית מאמין לי כלום לא היה קורה אבל העדפת לשתוק ללכת בדרך שלך.
אני לא מרגישה חכמה אני מרגישה טיפשה אני מרגישה חסרת יכולות התמודדות עכשיו.
חסרת כוחות נטולה.
בא לי למות והגעתי לזה שוב למצב הכי כואב לנקודה הכי רגישה לכאב הכי כואב שאני מסוגלת לשאת .
לא בא לי ללכת לשום מקום בא לי להישאר פה לנתק טלפונים ולשכב לישון ,לישון שנים וממש לא אכפת לי עם לקום.
אני מרגישה פטתית צומי לא יודעת אני מרגישה שאני צריכה להספיק לבכות אבל אני לא מצליחה אני נחנקת .
כ"כ כואב לי הפחד משתלט עלינו על כולנו והפעם יש לו אישור כניסה .
ואם מישהו לא יעצור אותו בזמן הקרוב ,כולנו נמות .
לא לארגן תיק ולא שטיות .