כינוי:
- Afrodita - בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
נמאס לי, פשוט נמאס
נמאס לי להיות חזקה,
נמאס לי לשקר,
נמאס לי לא לספר לאף אחד מה עובר עליי,
נמאס לי לשמור הכל בבטן,
נמאס לי שהיום שלי סובב כל היום סביב מה אני לא יאכל ומה אני כן,
נמאס לי מהכל, נאמס לי מהצבי רוח שלי,
נמאס לי להרגיש שאף אחד לא מבין אותי,
נמאס לי להיות מדוכאת בכל פעם שאני מכניסה לגוף השמן והמרושל שלי 500 קלוריות,
נמאס לי לעמוד מול המראה ערומה ולבכות על הגוף שלי אם אפשר לקרוא לדבר הזה גוף בכלל,
נמאס לי מכאבי הראש,
נמאס לי מהסחרחורות,
נמאס לי להקיא, נמאס לי לצום,
נמאס לי מהבצפר שלי,
מהילדים האכזריים,
מהבגדים והמראה,
מזה שאני כ"כ אובססיבית לגבי להיות רזה,
נמאס לי להיות שמנה ומכוערת,
נמאס לי להשוות את עצמי לדוגמניות על,
נמאס לי לספור כל קלוריה וקלוריה שאני מכניסה לגוף,
נמאס לי מכולם,
נמאס לי מהעיר שלי,
נמאס לי מהארץ שלי,
נמאס לי מהעולם הזה,
נמאס לי מהחיים האלו,
אני רק רוצה לחיות בשקט,
בלי אובססיות מיותרות,
בלי להיות שמנה,
בלי שיירדו עליי,
בלי שיגידו לי:"ואיי כמה רזית, איך עשית את זה?"
ולשקר ולהגיד: "עשיתי ספורט ואכלתי נכון"
נמאס לי ואני רק רוצה לסיים עם כל זה,
ואולי יום יבוא ויהיה לי את האומץ,
אני מקווה,
כי פשוט נמאס לי מהכל.
ובבקשה אל תנחמו אותי,
כי אין פה לנחם, וגם אל תרחמו עליי, אני שונאת שמרחמים עליי.
אני שונאת אותך,
אני שונאת אותך ואת עצמי ואת כל העולם הזה.
נמאס לי,
ובאלי שמישהו ישים קץ לחיים הארוכים, המתישים, המייאשים וחסרי התכלית שלי.
| |
all of this...
With all of this I know now
Everything inside of my head
It all just goes to show how
Nothing I know changes me at all
Again I wait for this to change instead
To tear the world in two
Another night with her
But I'm always wanting you
Use me ana come on and use me
We know where we go
Use me ana come on and use me
We go where we know
With all of this I feel now
Everything inside of my heart
It all just seems to be how
Nothing I feel pulls at me at all
Again I wait for this to pull apart
To break my time in two
Another night with her
But I'm always wanting you
Use me ana come on and use me
We know where we go
Use me ana come on and use me
We go where we know
She's all I need
She's all I dream
She's all I'm always wanting
She's all I need
She's all I dream
She's all I'm always wanting you
again I wait for this to fill the holes
To shake the sky in two
Another night with her
I'm always wanting you
Another night with her
But I'm always wanting you
למי שזה לא מובן מאליו, זה שיר על אנה ומיה, מצחיק אותי לרשום "שיר על אנה ומיה" כי אני מרגישה ממש ילדותית..
למרות ששיניתי פה קצת, רק את השם, במקום אנה היה רשום הולי או משו בסגנון, שיר של בלינק 182 קוראים לו ALL OF THIS...
לא שמעתי אותו אבל המילים יפות...
יש ימים שאני פשוט לא מוצאת את עצמי בתוך כל הבלאגן של "סדר היום שלי",
אין לי הרבה זמן לעצמי,
יש לי בגרויות מתכונות שיעורים עבודות, ואוך אני כבר מתעייפת רק מלכתוב את זה,
אבל מה לעשות יש לי ציפיות וזה לא "מספיק לי רק לעבור את הבגרות" כי אני רוצה לעבור אבל עם ציון גבוהה אחרת זה לא שווה כלום,
כי לעבור בגרות בציון עובר אני יכולה גם בלי ללמוד בכלל מספיק לבוא לבצפר,
אין לי כוח כבר לבצפר.
היום אכלתי,
וכמובן שהקאתי,
פשוט לא יכולתי שלא,
ומה שהכי הפחיד אותי זה שבדר"כ אני ממש דוחפת פנימה את האצבעות היום דחפתי ממש טיפונת והכל יצא בבום,
וזה מצד אחד מטריף אותי לדעת וגם מפחיד שהלכ יוצא לי כבר בכ"כ קלות,
ומצד שני אני לא מסוגלת שזה יישאר בפנים.
אוף, אני כבר יותר מדיי מתוסבכת בתוך עצמי.
וקרדיט לBLOO [רציתי לשים פה לב אבל לא יוצא לי משום מה :S] שבזכות הפוסט שלה באה לי המוזה לפוסט שלי.
טוב בננות, שיהיה לכולכן בהצלחה בהכל.
אהה ועוד דבר אחד,
אני חושבת שאני אסגור את הבלוג,
כי אני לא יכולה לשאת את המחשבה שאני אשכרה מעודדת בנות בכל הטירוף הזה,
שהבקושי לאכול ולצום וכל השיט הזה,
אני אומנם לא רוצה לצאת מזה כי אין לי כוח וגם לא רצון לצאת מזה,
אבל אני לא יכולה לשאת על המצפון שלי שאני מעודדת אותכן להרוס לעצמכן את החיים הבריאות,
הגוף ובכלל הכל.
אני צריכה לחשוב על זה כמה ימים.
בכל מקרה אם אני אסגור אז אני יביא את האייסי שלי אם תצטרכו לשפוך את הלב או סתם לדבר,
או עזרה באמת שבכל דבר.
ובבקשה מי שמרגישה שכבר נמאס לה מכל זה ורוצה לצאת אבל לא יודעת איך תבקשו עזרה ואל תתבישו.
כי זה באמת כ"כ הורס ומתסכל שזה פשוט לא ייאומן.
אוהבת את כולכן!
| |
הרבה זמן זה לא קרה לי \=
הקאתי היום 3 פעמים, לא פחות ולא יותר.
ואני פוחדת להתמכר לזה, למרות שניראה לי שאני בדיוק בדרך לזה,
אכלתי שתיתי טונה מים הקאתי ואז שוב אכלתי ושוב שתיתי טונה מים ושוב הקאתי,
ושוב אכלתי ושוב שתיתי מים ושוב הקאתי,
כל דבר שהכנסתי לפה אחרי לא יותר מ-10 דקות רצתי להוציא את זה,
וגם כשכבר נמאס לי המשכתי להקיא.
ואיזה "כיף" לי, כמו מטומטמת בצו הראשון שהיה לי שאלו אותי אם הלכתי לפסיכו' פעם אמרתי שכן,
רק בגלל שלחצו עליי מהבצפר, שאלו למה? אמרתי בגלל הפרעות אכילה,
כי מה לעשות אני מפגרת, ולא אוהבת להסתיר ולשקר ופחדתי לשקר כדי שבטעות לא יבדקו עם היועצת של בצפר ואז יגלו ששיקרתי.
אוך, ובגלל שאני פוסטמה שלחו לי זימון למחלקה ל"בריאות הנפש" יופי עכשיו ישבו מולי איזה כמה פוסטמות שקוראות לעצמן "פסיכולוגיות" או ואאט פאקינג אבר,
ויחפרו לי בחיים,
למזלי הרב אמרתי שזה כבר מאחורי [נכון אני בטוחה...בחלום העשירי מאחוריי]
ושההתקף האחרון שלי היה משו כמו לפני שלושה חודשים חצי שנה,
נכון אני בטוחה. ושוב שקרים,
טוב נו אני מתנחמת בעובדה שהם לא יוכלו לעשות לי כלום אם אני ישקר לגביי זה נכון?
הרי זה כבר "מאחורי" והם לא יעקבו אחריי לשירותים או למקלחת או לא ידועת לאן.
שייהנו לחפור לי בחיים, הרבה מידע הם לא יקבלו.
אוף.
עייפה,
ותשושה,
וכ"כ אפורה,
מסתירה את הפנים במסכה עבה של חיוך מזיוף,
בתקווה מאוד גדולה שאיש לא ישים לב,
שזה הכל שקרים.
אבל זה ייפסק מתישו,
נכון?
כן, אחרי שאני ירזה,
אז עוד 20 קילו פחות ואני מפסיקה עם זה.
ניראלי.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
