משחק המשאלות.

הפעם הראשונה שפחדתי הייתה כשאמא השאירה אותי בגן והלכה, חשבתי שאולי היא לעולם לא תחזור...
אני זוכרת איך הייתי מחזיקה לה את היד, כאילו החיים שלי תלויים בזה, החיים שלה. תמיד חשבתי שאנשים סביבי עומדים למות.
כ"כ הרבה פעמים שיחקתי בטלפון הכחול שמים שחו בתוכו ודימיינתי משאית מתנגשת בה בעוצמה. זה היה מפחיד, וכואב. זה קרע אותי וכ"כ הרבה פעמים דמעות היו מציפות את עיניי.
אני לא יודעת למה היו לי המחשבות האלה... איך שמחתי כשהיא באה לקחת אותי וההקלה, אני חושבת שהקלה כזו מעולם לא חשתי בשנים שבאו מאוחר יותר, ככל שגדלתי.

הפעם הראשונה שקראתי לבד, ספר שלם, הייתה כשבקשתי מאמא בפעם המי-יודע-כמה לקרא לי סיפור והיא אמרה לי "תקראי לבד, את כבר גדולה. אני לא יכולה לקרא לך לנצח". תמיד אהבתי שאמא קראה לי, גם בגיל שבו ידעתי לקרא לבד.
אני מניחה שזו הייתה הדרך שלי להרגיש קרובה אליה.

הפעם הראשונה שהבנתי שאבא אוהב אותי ולא רק מעמיד פנים כי הוא חייב, הייתה כשהוא חשב שהוא עומד למות. הוא אמר לי "אני אוהב אותך" אני מאד מקווה שלא בפעם האחרונה.

הפעם הראשונה שכתבתי, אבל כתבתי באמת, משהו שאנשים אמרו לי ששווה משהו, משהו שנתן לי את הדלק לרצות להמשיך ולכתוב הייתה רק בכיתה ח'.
כתבתי פאנפיק הארי פוטרי טיפוסי שעכשיו לא ראוי להקרא "זבל" אפילו.
מאז התאהבתי במילים, באותיות, בעט השחור ובמחברת עם הקווים הצפופים וכמובן, במחשב, במקלדת ובמראה של מילים נוצרות ממש עם כל הקשה שלי.

הפעם הראשונה שגדלתי הייתה כשהבנתי שאנשים מתים לא שוחים בשמים או חיים בייקום מקביל. הם מתים.
באותה הזדמנות גם הבנתי שהחסידה היא לא זו שמביאה את הילדים להורים המצפים.

הפעם הראשונה שגדלתי הייתה כשהבנתי שההורים שלי הם לא סופרמן ולא שום דבר דומה לזה, הם לא תמיד יוכלו לעזור לי.

הפעם הראשונה (והאחרונה) שהתאהבתי, לא באמת, זו הייתה רק אשליה, הייתה כשחשבתי שאני באמת מעניינת אותו, חשובה לו ולא מהווה רק בידור זמני, כמו כל בת. טעיתי.

הפעם הראשונה שרציתי למות הייתה לפני שנה וחצי.
הפעם הראשונה שהתעללתי בעצמי בהתקף מזוכיסטי מטורף הייתה לפני שנתיים (אל תדאגו, לא רציני. למזלי אני פחדנית מידי).
הפעם הראשונה שירדתי מהפסים לחלוטין הייתה לפני שנתיים.
הפעם הראשונה שהלכתי לפסיכולוג הייתה בשנה שעברה, זה עזר או לא עזר לי להבין שאני לא בסדר.
אני מניחה שלפני שנתיים הרגתי את עצמי במו ידיי. למזלי זה לא היה בלתי הפיך.

ועכשיו זו לא הפעם הראשונה, אבל אני מקווה שהפעם זה יהיה אמיתי- שאני מחליטה לחיות, לחיות בכל הכח ולהנות מהמתנה הנפלאה הזו,
לחפש את הטוב בכל דבר ובכל אדם ולהנות מהעולם הנפלא הזה שניתנה לנו הזכות להוולד ולחיות בו.
תאחלו לי בהצלחה.