ותמיד נזכור את כל הפעמים ששיחקנו יחד בארגז החול. "כל גרגיר הוא עולם" היית אומר במן מבט רציני כזה ונראה שבאמת האמנת בזה.
ותמיד נזכור את כל הארמונות שבנינו יחד, "כל ארמון זו גלקסיה?" שאלתי ואתה היית צוחק ואומר שאני רק ילדה קטנה.
ותמיד אזכור, כי אתה כבר שכחת מזמן, את כל הפעמים שהלכנו יחד לים, היינו יושבים על החול הלוהט ומביטים בגלים, שעות על גבי שעות ואתה היית מקניט אותי. "את מפחדת ממים?" שאלת.
ואני הייתי ממהרת להכחיש. אפילו שפחדתי ממים יותר ממכל דבר אחר.
ותמיד אזכור, כ"כ הרבה, אני אזכור גם בשבילך, את כל היופי שמצאנו בחיים, את הקסם של המים, את העולמות שבגרגרי החול.
מתישהו נעלמת, אולי איבדת את עצמך אי שם בהמשך הדרך, אולי פשוט שכחת קצת אבל עמוק בפנים נשארת אותו דבר, מתחת לכל המעטה המחוספס הזה שמחביא אותך.
ותמיד אזכור את החיוך שלך, אז, לפני עשור ויותר כשאמרת "כל עולם הוא גרגיר" והבטתי בך בתדהמה, מלמלת "לא הבנתי" מבויש.
מוקדש בהמון אהבה לך, ששכחת אותי כבר מזמן.

פורים שמח ומאושר לכלכולם, ללא יוצא מן הכלל. ואם שכחתי לשלוח למישהו משלוח מנות דבילי, שיודיע ואני אאלתר איזו סלסלה ;-)
אנשים- יהיה טוב! (פשוט כי אני לא יכולה לכתוב פוסט בלי לסיים במילים האלה -.-")
ואל תיהיו כבדים, תתחפשו! תחגגו, תתמסטלו, מה שלא יהיה :P