היה לי שבוע מקסים, לגמריי.
אני עדיין מתהלכת עם התחושה הריקנית הזו שחייבת להרוס לי כל רגע של שמחה.
ואם הבטחון שאני לא אזכה להזדקן.
אבל אני אזכה- אמן. כנראה.
אבל לא חשוב, העיקר שעכשיו טוב לי וה' אוהב אותי- אמן. אני מקווה. מאד.
בקשתי ממנו המון לאחרונה והוא הגשים הכל. לא האמנתי שהוא יגשים... אז סליחה, ה' ותודה על הכל :)
ועם פרץ אמונה זה, שמי יתן וישגשג ויפרח אני אפרסם שיר שכנראה לא תאהבו ^0^
עידן שבו לא מאמינים בכלום
שום דבר כבר לא מציאותי,
האמת היא רק סתם חלום
אף אחד לא אמיתי.
זה כואב ללכת
בלי להאמין בדבר
אין שגשוג, רק שלכת
יושבים ומחכים למחר
ובעת צרה וחשיכה
אין לאן לפנות
אין תקווה, אין אמונה
כופרים בכל הדתות.
כשהכל מגיע לקיצו
אין על מה לצעוק
את כל האשמה והכאב
אין על מי לזרוק.
וכרוצים להודות
אפילו על הצחוק
אין למי או איך
את האמונה רוצים למחוק.
כלום כבר לא קיים
כך אומרים כולם
אין שום דבר,
מעצמו נברא עולם.
אין מציל או ישועה
תסמוך רק על עצמך
אל תבטח באיש
עבוד את עצמך ולבדך.
הוא לא קיים
הוא לא קיים
צועקים בכל קצוות תבל
אף אחד לא רוצה,
להודות בקיומו של הקל.
הוא לא קיים
הוא לא קיים
זועקים, צועקים כולם
ולא מוכנים להבין
שהוא תמיד אבל תמיד שם.