היתעוררתי אחרי שעה קלה. קם מהספה, איימי המשיכה לישון. כיסיתי אותה

בשמיכה, מנשק למצחה. צעדתי לעבר השירותים. מדליק את המים באמבטיה. נכנסתי

עם כל גופי. שוטף את פני. מרחתי על עצמי את הסבון, כמנסה להוריד את כל החטאים מגופי.

זרם המים של הדוש היה מרגיע. העדים אשר עלו לאט לאט על המראה העלו טיפות מים קטנות.

מתמכר להרגשה סגרתי את עיני. נושם את החמצן החנוק מעט נזכרתי בכל רגע של הבוקר.

יוצא ושם עלי מגבת הבטתי על המראה. באצבע כותב באוטיות מופרדות "שניאה" ומוחק

עם כף היד במרץ. שוטף את  הפנים עם מים קרים הרגשתי שהן מקלות עליי מעט.

יוצא וצועד לעבר המטבח פתחתי את המקרר מחפש אחרי ספגטי שאיימי הכינה.

מחמם אותו במיקרוגל הדלקתי קומקום. מוציא ספל קפה שמתי אותו על השיש.

הולך לארון בגדים שהיה בחדר נפרד הוצאתי חולצה שחורה צמודה, לובש אותה

שמתי עליי תחתון ומכנס ג'ינס בצבע בהיר. מביט על עצמי במראה ראיתי סימנים שחורים

מתחת עיניים. מזועזע מעט שיפשפתי את עיניי. מסרק את שערי שכיסה את פני

יצאתי אל המטבח חזרה. איימי המשיכה לישון כמו מלאך בעודי מוציא את הצלחת

מהמיקרוגל ושופך את המים החמים לתוך הספל. מתיישב ליד השולחן ראיתי

שקית הרואין שבה עוד היה 250 מ"ל. אוכל במרץ ושותה לאחר מיכן את הקפה.

זרקתי את הכלים אל הכיור. נזכר באתמול מחשבות רבות היתרוצצו בגופי. מוציא מזרק וכפית

שמתי כ 150 מ"ג של הרואין. מחמם עם הלהבה של המצית שאבתי את החומר למזרק.

קושר את ידי בחוזקה עם חגורה הזרקתי. מרגיש את עצמי לשניות מתנתק מהעולם וחוזר.

שם את הכל לפח יצאתי מהבית סוגר אחרי את הדלת.

צעדתי לעבודה, עייף מעט ומבולבל. ההרואין התחיל לפעול לאט לאט בגופי.

מרגיש אותו חורט צלקת נוספת ועל כל סנטימטר שבו הוא עבר.

צעדתי מספר רחובות עד לתחנת אוטובוס. רואה את האוטובוס מתקרב במהירות.

הוא נעצר לידי עם חריקה וריח בנזין עלה באוויר. צועד במדרגות הוצאתי שטר

של 20 והבאתי לנהג. מחזיר לי עודף של 11 שקל הכנסתי אותם לכיס וצעדתי בין כל האנשים.

מחפש מקום לשבת. האוטובוס אשר היה מפוצץ לגמרי העלה ריח של בשמים, זיעה.

הרבה אנשים מהרו לעבודה וחלקם היו כבר פנסיונרים אשר סתם חיפשו משהו משעשע לעשות

ביום. מביט אחורה ראיתי בחורה צעירה יושבת לבד. צוללת למעמקים של הספר אשר היא החזיקה

בידה. עיניה קופצות ממשפט למשפט, מדף לדף. לשניות המהירות שלה ריתקה אותי. מתקרב ומתיישב

לידה היא הרימה את עיניה לעברי. מחייכת חיוך עדין וממשיכה לקרוא.

מנסה להביט על הכריחה של הספר כדי לדעת מה מעניין אותה. היא כניראה הבחינה בי

מביט בה ובספרה.

"ממתקים ומעט בגדים", היא אמרה מחייכת אליי. חייכתי אליה חזרה.

"אני כריס", אמרתי. מופתע מעצמי שאני אומר את שמי בפיתאומיות שכזאת.

הרגשתי את השפעת הסמים. ראשי היסתובב מעט, והעיניים החלו לכאוב. חשק

בחילה עלה מעט. והרגשתי שאני חייב להוציא כל אנרגיה אפשרית. זה השכיח ממני

הרבה אך יותר מזה אני הרגשתי את גופי ממריא מעט מהאדמה.

הבחורה הזאת הייתה מעניינת מעט. או שהעוודה זה שהיא קוראת בכזה מרץ על חיה

של נרוקמנית צעירה. לא ידעתי עם היא הבחינה בי, בסטלה גמורה שלי.

נשענתי לאחור. מרגיש את קיר האוטובוס הקר מקרר את גופי. סגרתי את עיניי.

רעשים מוזרים ולא מובנים נשמעו בראשי. צעקה, פלאשבקים, הכל חזר

כהתקף. נפילה לתהום קטעה כל מחשבה ובגופי עברה צמרמורת ואחריה רעידות

קטנות. הבחורה היסתכלה עליי לשניות.

"אתה בסדר?", היא שאלה. מזיז את ראשי בחיוב ראיתי את האוטובוס מתקרב לרחוב

אשר בו עבדתי, לוחץ על עצור ומחכה עד שהדלתות יפתחו יצאתי משם. מחייך לעבר

הבחורה הלא מוכרת בפעם האחרונה. וכניראה אני עוד אני לא יראה אותה לעולם.

"כריס!", נתפלה עליי צעקה בכניסתי לחנות.

"מה?", עניתי.

"אתה שוב מאחר!", צעק המנהל הזקן. יורק מפיו את הרוק וכמעט פוגע בי.

הוא היה אדם נחמד למרות שהיתלונן הרבה. בגיל השישים לחייו. שיערו נהפך ללבן,

והזקן שלו הבליט את החוכמה שהייתה בראשו. הוא הדליק את המקטרת.

מביט בי ארוכות.

"אבל ג'אק, לעזעזל אתה יודע מה עובר עליי", אמרתי לא.

"לא, אני לא יודע", הוא שתק לשניה, לוקח שאחטה מהמקטרת וממשיך, "ועכשיו גש לעבודה.

ותעשן סיגריה לפני שתרדם לי על הדלפק! כמה שאני שונא שאתה כזה, ואני לא מבין למה

בכלל אני ממשיך לתת לך לעבוד אצלי".

הדלקתי סיגריה וחייכתי אליו. חושב לשניות על מה לענות הצבעתי עליו ואמרתי:

"כי אין מטומטם אחר שירצה לעבוד פה לעזעזל ג'אק!", הרמתי את קולי מעט. צחוק פרץ

מפי וג'אק היסתכל עליי בהפתעה. הוא ידע שאני צודק ויצא מהחנות. ממשיך למלמל משהו לעצמו.

השעה הייתה עשרה לאחד עשרה. הלקוחות לא הגיעו ורק צ'ארלי קפץ להגיד שלום.

"אחי אתה לא מאמין!", הוא צעק על כל החנות.

"צ'ארלי?", שאלתי מביט עליו עמוקות. הוא היה מאושר לגמרי. מסטול מעט.

וכבר כך שחברתו נרצחה לא ניראתה באופק. זה נעלם כמו סיוט בלהות.

"פגשתי אדם, אדם עשיר. והוא הציע לי ולך עבודה! הוא הזמין אותנו למסיבה ביום שישי".

הוא קפץ מאושר. לוקח ממני את החפיסה ומוציא סיגריה.

"אתה יודע שאני לא בקטע", אמרתי מסתכל עליו. הוא שאף את העשן לריאות ושתק לשניה.

"אבל אחי, אתה לא יודע כמה כסף זה! וגם אני יכול להחזיר לביג דאדי את הכל!"

"ביג דאדי יהרוג אותך ואת הכסף שלך הוא יקח! דפוק אחד".

צ'ארלי שתק. מביט אליי הוא היתיישב על השולחן. שתיקה עברה בינינו. וג'אק

נכנס פיתאום עם תלונות חדשות.

המשך יבוא...