לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The house of the rising sun


"כל אותם הרים של פחד, ואגם גדול של חלומות."

כינוי:  הילי ילדת ירח

בת: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

סוף שבוע... רגוע?



'החברים הישנים שלי כולם אותו דבר
אחד נהיה גיבור גדול והשני נגמר
עוד כמה אחרים נסעו רחוק בשביל לחזור
העשירי ההוא שפעם השארתי מאחור

החברים הישנים שלי בתוך הספר השחור
ואת כולם אני אוהב עכשיו
את כולם אני אזכור
ואת מי זה מעניין, נעשן ונדבר
על ספורט ואמנות עד שהלילה יגמר

עד שהלילה יגמר, שורות שורות של אנשים
בחלומות שלי עוברים
עד שהלילה יסתיים אני אספיק עוד לדבר
על כל נושא שבעולם
אם אלוהים קיים או לא קיים
אם יש סיבה לאכזבות
חיים שלמים בשקיות מפלסטיק
והם מושכים לי בקצה של החולצה

לחברים הישנים שלי יש טעם משונה
זה שהיה הכי רחוק אומר שהוא חושב עלי הרבה
זה שאהב לשתות נשאר עם ההרגל
לעולם של הגדולים הוא מנסה להתרגל
זה שאהב לדעת עדיין הוא שואל
וזה שחשב שטוב לו עכשיו הוא מתפלל
וגם אני נשארתי כמעט אותו דבר
מאיים ללכת אבל בסוף אני נשאר


עד שהלילה יגמר, שורות שורות של אנשים
בחלומות שלי עוברים
עד שהלילה יסתיים אני אספיק עוד לדבר
על כל נושא שבעולם
אם אלוהים קיים או לא קיים
אם יש סיבה לאכזבות
חיים שלמים בשקיות מפלסטיק
והם מושכים לי בקצה של החולצה

חיים שלמים בשקיות מפלסטיק
מתווכחים אם זה קרה או לא קרה

החברים הישנים שלי הם לא אותו דבר,
אחד נהיה גיבור גדול והשני נגמר
ועוד כמה אחרים נסעו רחוק בשביל לחזור
האהבה הזאת שפעם השארתי מאחור...'

רק עכשיו אני מבינה כמה התגעגעתי לצפון האמיתי, לעיר הזאת שהכל כל כך קטן פה וההתרחשויות הכי גדולות קורות פה..
לשתות בירה בכל שעה ביום, להזרק בפארקים נטושים בשעות הקטנות של הלילה, לעשן ולדבר על דברים שברומו של עולם...
עיר מסריחה כזאת שכולם מכירים ויודעים הכל על כולם, שהכל כל כך בודד פה וכל כך ביחד...
ושכמה חבל שאין פה ים.. [איזה מזל, כ"כ מאסתי בים..]

התגעגעתי לחברים שגדלו איתי פה, לצחוקים שרק אנחנו מבינים, לריח הפירות של הקיץ, וריח הרקבון של הגשם בחורף...
לשיחות שנעשות בחדרי חדרים כשאף אחד לא שומע, ואיך למחרת כבר כולם יודעים.. לכיכרות, לערסים, לחנויות, למנקי רחובות...
התגעגעתי לעיר המסריחה הזאת. שמפה העולם נראה כ"כ מאיים ומוזר. וככה נוח לי לראות אותו.





אבל הכי התגעגעתי לנורמטיביות.
התגעגעתי לתמימות שבזה, להתרגשות, לפרפרים בבטן, לציפייה לעוד סמס..
ואיזה כיף שהוא פה. ואיזה כיף שהוא פה עכשיו. ואיזה כיף שהוא פה עכשיו איתי.

והכל עוד ייאמר.
והמילים יקבלו משמעות
והמעשים יתביישו מחרטה.
וכשהכמיהה לאהבה תגבור על הכמיהה לכוח
אז העולם יידע שלום.





נכתב על ידי הילי ילדת ירח , 26/12/2009 16:30  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

14,050
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילי ילדת ירח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילי ילדת ירח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)