אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל,

אתם מכירים את ההרגשה שטוב לכם,

אפילו קצת, לא בכל מה שאתם רוצים,

אבל יחסית טוב לכם, אבל..

אתם מפחדים, פשוט מפחדים שזה היתנפץ?

זה קורה לי כ"כ הרבה בזמן האחרון, וכ"כ רע לי עם זה,

לפעמים מבחוץ אני נראית הכי שמחה בעולם,

הכי קופצית, הכי קולנית, אני מאושרת שיש,

אבל לפעמים זה כ"כ לא נכון.

קשה לי להסתיר את זה, באמת שקשה לי.

אבל אין לי מה לעשות, כי אני לא רוצה שאנשים יתחילו לרחם עליי,

שיתחילו להגיד: "מה היא תמיד בדיכאון..", "מה רע לה.."

סופסוף אני מתמקדת בלימודים אני מצליחה בלימודים

*בלי העין הרע,טפו-טפו-טפו*

וגם אני די מתחברת לכמה מהבצפר,

שהיו נראים לי עד עכשיו עם האף בשמים,

אני מבינה מאחורי הפוזה מסתתרים אנשים אמיתיים,

בזמן האחרון אני אפילו טובה עם היחס שלי לבנים,

או יותר נכון היחס שלהם אליי.

אבל, עם כל הטוב הזה, אני לא מרגישה שלמה,

אני באמת מרגישה שחסר שם משו, אני לא יודעת אבל מה :(

אני לא רוצה להרגיש ככה, אני לא אוהבת להרגיש רע,

כי מי שבאמת מכיר אותי, ואני לא מדברת על ילדים שמכירים אותי

חודש-חודשיים, אלא כאלה שמכירים אותי שנים,

רק הם יודעים באני לא בנאדם של דיכאון, הם יודעים שאני ילדה

של צחוקים ושטויות, אבל גם בי יש את הצד השקט,

שלפעמים מת להתפרץ.

אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שעם הפוסט הזה,

אני אולי, אולי בפעם הראשונה באמת אפרוק הכל,

כי עם אנשים זה לא הולך טוב, זאת אומרת, מול אנשים,

אני לא באמת יכולה לפרוק הכל כמו פה,

מול אנשים אני לא מרגישה בטוחה במה שאני אומרת,

באמת אבין שאולי הטוב הזה ימשיך, או שהוא פשוט היפסק.

אני לא רוצה לחשוב אפילו על האפשרות שיקרה משו שישנה הכל,

לא רוצה! אני מעדיפה להישאר עם איך שהכל עכשיו,

מאשר שזה יהפוך לגרוע יותר.

אני פשוט רוצה להיות ילדה רגילה, שרוצה חיים רגילים,

ללכת לבצפר ולהנות! להנות כמו כולם.

יש לי אפילו רגעים בחיים שאני יודעת שכ"כ לא באלי לחיות,

לא רוצה להרגיש את הטוב הזה-שאחריו מגיע הכאב,

לפעמים אני פשוט רוצה לברוח מהכל!

פשוט לברוח, לא לראות אף אחד יותר,

לא לדבר עם אף אחד, לא להיתייחס לאף אחד!

זה פשוט נמאס כבר, כל אחד מתחיל לשפוט אותי,

לפי החיצוניות, לא מנסים לדבר איתי, לראות,

מי אני באמת, או שלא מנסים או שלא רוצים,

זאת כבר בחירה שלהם, אני לא יכולה לעשות עם זה כלום.

אני אפילו מרגישה שכל החברות שלי בוגדות בי,

(אני לא מדברת על כולן)

יש לי לעומת זאת, הרבה חברות שאני הכי סומכת עליהן בעולם,

אבל לא מרגישה הכי בטוחה איתן...

זה פוסט פריקה,

אז כל תגובת נאצה הכי קטנה בעולם-תימחק.