לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבת נצח .


?te amo ahora quedate conmigo

Avatarכינוי:  קפה שחור

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

קצת פחות אבל עדיין כואב




אני מרגישה כאילו החיוך שלי תפור

הרי אני לא באמת מאושרת

להפך ,

אני מרגישה כאב עמוק

כאילו הלב שלי נשבר כל פעם מחדש

ומצליח איכשהוא להשלים את עצמו שוב

אולי זה בגלל שאני מחכה ליקירתי

שנמצאת רחוק רחוק מכאן

ואני יודעת שהיא לא תחזור בקרוב

דבר שגורם לי להיות במצב של 'כמעט משוגעת'

והאדישות של כולם כלפיי

משגעת אותי

למה תמיד לעשות בגרות ולהתחתן ולהתאהב

זה משהו שנחשב לסוג של שגרה ברורה מאליו ?

למה אי אפשר להיות אדם בלי בגרות , לא נשוי ולא מאוהב

מבלי שלעולם יהיה דבר או שניים להעיר על זה?

אני מבינה את האנשים ה"פריקים"

יותר מכולם , אותם אני הכי מבינה

ואני הכי לא מחשיבה אותם כפריקים

לדעתי הם סוג האנשים הכי חכם בעולם

הם מבינים את דרכו של עולם , לא הכל קשת בענן ונצנצים

לא משנה שרובם לא יודעים איך להתמודד עם זה

עצם העובדה שיש להם האומת להגיד 'רע לי'

לומר את זה מבלי לחשוב על השאלות

שיגררו שתי המילים הקטנות האלה

 

אני צריכה את האהבות שלי

קשה לי לחיות ככה

הרי אין לי חברים אחרים

אין לי אנשים אחרים

חוץ מהם

והם יודעים את זה!

אז למה הם תמיד הולכים לי ?

למה כולם עוזבים אותי ?

מה כל כך רע בי ?



הם כל כך רחוקים

ובו זמנית הכי קרובים לליבי .

נכתב על ידי קפה שחור , 10/11/2007 12:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקפה שחור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קפה שחור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)