מכתבים למלנכוליה

מלנכוליה שלום...

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

מכתבים

7/2007

מלנכוליה,

זה המכתב הראשון שאני כותבת לך,

המכתב הראשון שאני מעיזה לכתוב לך,

זמן רב מתגלגלות לי גרסאות רבות למכתב הראשון שאשלח לך,

אהובתי,

ועכשיו, כאשר מגיע רגע האמת, אני מאבדת את האומץ והידיים רועדות לי על המקלדת.

כבר זמן רב שאני חשה בנוכחותך אצלי בלב, זורמת בעורקיי,

ורק עכשיו קיבלתי את האומץ לפנות אלייך.

פעם משהו אמר לי שהעצב והבדידות הם לחלשים בלבד.

אבל אני מוצאת בך חוזקה ועליונות שקשה לתאר.

אני מוצאת בך רגישות ואהבה שאת מוכנה להעניק לי אם רק אחפוץ בכך.

את כוללת בתוכך גם כעס עצור וכן, בדידות, בדידודת נוראה, אבל אני מוכנה לקחת את הסיכון רק כדי להיות איתך, לחיוך במחיצתך.

את מביאה איתך תום ורוך שגורמים לצמרמורת נעימה לעבור בגבי.

את מושלמת בשבילי,

אני בטוחה שלא כולם היו מסוגלים להתמודד איתך ועם פחדייך,

אבל אני כן, אני מוכנה להתמודד איתך ועם כל מה שאת נושאת.

אוהבת אותך לנצח נצחים,

שלך,

תום.

נכתב על ידי , 7/7/2007 20:41
4 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי:

מין: נקבה

תמונה

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתמימות עצובה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תמימות עצובה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה