באופן כללי הילדות עד גיל 11 עברה בתחושה תמידית של פחד,בושה,משתדלת לחשוב על כל צעד ומעשה 10 פעמים קודם.בניגוד למה שהרבה פסיכולוגים טוענים אף פעם לא האשמתי את עצמי בהתפרצויות הזעם של אבא, ולמרות כל הפעמים שאני זוכרת את עצמי מייחלת למותו הרגשתי הרבה יותר מחוברת וקרובה אליו מאשר אל אמא. באותה תקופה אמא הייתה מאוד מרוכזת בלימודים ובבניית הקריירה.

היא הייתה יוצאת מוקדם בבוקר עוד לפניי שהייתי מתעוררת,וחוזרת מאוחר בלילה הרבה אחריי שהייתי הולכת לישון.

את מקום המפלט שלי מצאתי דווקא בסבתא,עוד מאז שהייתי ילדה קטנה הייתי קשורה אליה מאוד,וכך גם היא,תמיד הייתי הנכדה המועדפת.

אני זוכרת אין-ספור שיחות הזויות כשאני מתקשרת בבכי מטורף לסבתא מספרת לה על אבא ועל הסימנים שנאשרו לי מיום קודם, מאותו חפץ שהוא מצא כהכי נגיש באותו רגע,או מההצלפות עם המטאטא.

התחננתי שתדבר עם אמא,שתרחיק אותי ממנו, שמישהו יעשה משהו!

ועדיין הכל היה נשאר כשהיה.

ביום שישי באופן קבוע סבא וסבתא היו באים לבקר,וכמובן איתם אין סוף מתנות ממתקים ובגדים חדשים.

היינו מתיישבים כולם סביב השולחן הגדול אוכלים את האוכל שאמא כל כך טרחה ובישלה במשך היום,ופתאום הכל היה כל כך בסדר.

אמא היתה מספרת על השבוע הקשה בעבודה, האחיות הקטנות היו מציגות את הציונים במבחנים האחרונים בבית הספר,אני הייתי מחייכת ובעיקר מתרכזת בצלחת 

ואבא היה שותק במבוכה.

בסוף הערב,ההצגה הזאת,מה שזה לא היה, היינו אני והקטנות נכנסות למיטה.

סבתא היתה עוברת בין כולנו,מנשקת,מכסה.

אחרונה הייתי אני,סבתא התיישבה ליידי, שאלה איך בבית ספר,איך הציונים, ואז, אני לא בדיוק יודעת,או זוכרת למה אבל(בכזה דרך עגב) היא אמרה

-את יודעת שלאמא היה חבר לפניי אבא שלך?-

-באמת?-

-כן, הם הכירו עוד ברוסיה עלו ביחד לארץ ונפרדו-

-למה?-

-למה הם נפרדו?-

-כן-

-כי הוא נסע לעבוד בלונדון ואמא לא רצתה לעזוב את הארץ, תשאלי את אמא היא תספר לך-

נרדמתי.

בבוקר של יום שבת שאחר כך ניצלתי את ההזדמנות כשהיינו אני ואמא לבד,אוכלות את ארוחת הבוקר ושאלתי אותה על מה ששסבתא סיפרה לי אתמול.

-כן זה נכון-

היא מניחה בצד את הסיגריה

-היה לי חבר,ואת הבת שלו,אבא שלך גר בלונדון-

אני לא בדיוק יודעת להסביר את זה,אבל הדבר הראשון שאני זוכרת זה שהעלה לי חיוך ענק על הפנים...ו...ממ..פשוט הקלה עצומה.

http://www.youtube.com/watch?v=oRl4OF1dUu8

שיר שאיכשהו מצליח לבטא בצורה כמעט מושלמת את ההרגשה ברגעים אלו.

סבא וסבתא יקרים...מוקדש לכם