this is my life

אם הייתי רוצה עכשיו, הייתי עושה סצנות ונפגעת

אבל אני מבינה שזהו טבע של אדם- לדאוג לתחת של עצמו.

אני ? דואגת רק לתחת של עצמי מהיום

"תביאי שולחן כולם יעזרו לך" - אני לא צריכה להתחנן שיעזרו לי ועוד מחברים שלי

לא תודה.

לא דואגת יותר- לאפחד.

אחרי הימים האחרונים שפאקינג השקעתי כלכך הרבה כדאי לארגן לכם ת'ל"ג בעומר המסריח הזה- אתם ככה?

סבבה=] תדאגו אתם לתחת של עצמכם ואני אדאג לתחת של עצמי.

ואני לא כועסת ולא נעלבת ולא עצובה ולא פגועה מאפחד, ולמה ?

מהסיבה הפשוטה שאני לא מאמינה בביזבוז אנרגיות של באסה וכאב ועצב על האנשים שלא היה איכפת להם ממני

אני לא אבזבז עליהם את זה- הם לא שווים את זה.

מקווה שהיה לכם כיף, כי אני נהנתי למרות הכל.