פוסט פריקה.
ונמאס מהקטע שאני כותבת וכאילו אפחד לא מבין
אני אסביר למי נכבת ומי שיבין שיבין
הפוסט נכתב למישהו (הוא לא מהבצפר הוא בכלל לא מפה)
ועכשיו אני מספרת לו מה אני מרגישה ומה עובר עליי בגללו
אני כותבת את זה כאן כי אני לא יכולה לספר לו את זה באמת
אם אתם קוראים תבינו, שאני מספר לו על מישהו אחר.
לכן חשוב שתבינו שאני כותבת לו, ומספרת על מישהו אחר
אם תצליחו להבין
אתה השארת לי כאב
החזרת לי את הפחד שלקח לי כלכך הרבה זמן לשחרר
כי פגעת למרות שאמרתי לך שלא- אתה פגעת.
והתגברתי עליך
אבל עכשיו בא מישהו חדש והינה הפחד חוזר.
ואולי הוא אוהב אותי, אבל אני אפילו לא יכולה להסתכל על זה
כי אני מפחדת לגלות שאולי הוא לא אוהב- כמו שגילתי עליך.
אני לא נותנת לעצמי להפתח, אני כלכך מפחדת- בגללך.
וכל פעם שאני חושבת עליו, המחשבה שעולה היא הפחד שהוא יפרד ממני- כמו שאתה עשית
שהוא יתחרט ויחליט שלא מתאים לו - כמו שאתה עשית.
ולמרות שאנחנו מדברים ומתי שבא לי להפגש הוא אומר יאללה
ולמרות שהוא שולח אסמסים
ולמרות שהוא אומר שהוא אוהב אותי
ולמרות שהוא מצחיק ומדהים, ואני כלכך אוהבת אותו
אני עדיין מפחדת, בגללך .
והפחד לא עובר, הוא רק מציק
והפחד הכי גדול ? זה שבגלל שאני חושבת על זה כלכך הרבה זה יקרה
ואני לא רוצה שזה יקרה, כי אני אוהבת אותו.
אני פשוט שומרת את האהבה בפנים, לא נותנת לה לצאת, לא נותנת לה להתשלט
כי כשנתתי לה להשתלט עליי? היא פגעה בי. וזה היה בגללך.
ואני אפילו לא מספרת את זה, בקושי.
אני מפחדת להתלהב יותר מידי ואז זה יעלם
אני מפחדת לשמוח יותר מידי, שלא יעלם לי ואז אני אתכזב
וזה הכל בגללך, גיא
רק בגללך.