כשהסתכלתי מחוץ לחלון במכונית ראיתי עולם שונה.
עולם שהוא לא שלי, אני לא קשורה אליו, אבל הוא טוב.
איש אחד פותח את החנות שלו, והשני ממהר להגיע לעבודה.
השלישי סתם הולך להתאוורר והרביעי נפגש עם חבר שלא ראה שנים.
חיים פשוטים. למה שלי לא כאלה?
פשוטים? ככ כיף לי בזמן האחרון, אבל פשוטים הם לא.
קודם כל, ניתקתי קשרים עם המון אנשים.
למה? אלוהים יודע. הכרתי ילדים חדשים.
אפשר לומר שהתפקצתי. אפשר לומר שלא.
אבל בזמן האחרון התחלתי לחשוב, אולי זו רק אני?
אולי אני חושבת רק על עצמי כל הזמן?
אולי אני בכלל לא חברה אמיתית?
אולי כל מה שאני עושה זה רק בשבילי?
לא, זה לא אפשרי.
אני כן עוזרת לכולם, אני כן חברה טובה.
לא, ליאור, אל תתני לה להשפיע עלייך.
אל תתני לה לחשוב שאת היא זו שלא בסדר.
אני בסדר גמור. תודה לאל.
ואתה? מה איתך?
אתה סתם זבל או מה?
למה אתה לא מתיחס? לא מתקשר? אסמס?
תראה, היינו ביחד, בסך הכל. וזה היה די הרבה זמן, לא?
אז למה לנתק סתם ככה קשר? קשר שהיה חזק מאוד?
ככה, ביום אחד, לנתק? טוב אז תלך.
רק תדע שאני מגעגעת המון.
ואולי אני עדיין אוהבת אותך. לא, אני לא יתן לעצמי להתאהב בך שוב.
אתה יכול ללכת לעזאזל מצדי. או לפחות ללכת לפרחות שלך.
סבטא שלי, את החיים[ :
היה ככ כיף היום!
כל פעם את משעשעת אותי מחדש.
אני אוהבת אותך ככ3333333>
לי.אור. 3>.