סיפורנו עוסק בפיה שהתאהבה באדם.
עד היום אין לדעת אם אהב אותה האדם, או שמחל עליה, ואם רצה באהבתה כדי לטפח את אישיותו הגברית.
נשאר זה בגדר סוד.
והפיה... שחלמה רק את פניו בלילות.
אך לא כמו כל הסיפורים, אהבה בלתי אפשרית לא תמיד מסתיימת בנסיך המקסים שמופיע משום מקום ומציל את המצב
כאן הסוף לא מסתיים בחיים של אושר ואושר עד עצם היום הזה.
לא הפעם, לא בסיפורנו.
פרק 1:
ראשית אספר לכם על האדם, ועל רגשותיו לפיה.
בין לבין אספר לכם על הפיה, המיוחדת.
ששבתה את ליבם של עשרות בני אדם, אך את שלו השאיר הספק.
הוא מלאך-שטן
מבלי לבחור, נפל עליו הגורל העצוב ביותר שיכול להיות, הוא לעולם לא יהיה מאושר
מגע ידיו מלא באש, אש חמה מהגיהנום שמותירה כאבים וזורעת פחדים וייאוש
וכשידיו נוגעות בפיה אשה אוהבת אותו. אוהבת.
הוא מותיר כוויות עזות שבוערות בה, אך הגעגוע אליו הוא שבוער בה יותר מהכוויות ההן, יותר מהכאב. כי הלב זקוק לעוד.
עד כדי כך היא אוהבת אותו אהבה טהורה, שמוכנה לסבול את מעמקי הייסורים של אש הגיהנום והכל רק רק כדי לראות אותו שוב, את האהוב שלה, שנפשה קוראת בשמו ימים ולילות.
נתן לה הכל האדם, אך מחק את כל השאר
מחשבותיה היו כולן עליו, בימים ובלילות.
תמיד הייתה מדברת אודותיו, משפטים שאין בהם משמעות כפשט אך כשמתמעקים בהם, רק היא תבין את המשמעות הענקית שיש בהם, בכל אחד ואחד.
לא סיפרה לחברותיה הפיות עליו, לעולם, שכן סוד זה היה יכול להזיק לה, ממש להזיק.
לא היה זה מקובל שפיה תתאהב באדם.
היא הייתה מחכה לו, בלילות
שיגיע ויגאל אותה מהאנשים ופיות והיצורים שסבבו אותה.
כי פתאום הכל היה ריק, ורק דמותו ניצבת במין הילה מיוחדת שהאירה את שמו בתחושת אור וחמימות, לפעמים, אתם יודעים
כך הייתה אומרת לעצמה וחוזרת על שמו, מדגישה את השם במגוון הברות שונות, ופתאום השם הזה היה כל כך מיוחד, כמוהו בעצם, שהיה כל עולמה.
מי יגיע למרגלותיו? מי יוכל לו?
כולם נראו לה ככלי שאין בו לא תוכן, כל חברותייה הפיות ניסו לתהות על קנקנה למה לעזאזאל נשארה היא בודדה וגלמודה ולא הבינו, היא הייתה בין אחת הפיות היפיפייות ביותר, וההצעות היו תמיד עומדות בשורה, אך היא- אינה מעוניינת.
חברותייה ידעו שיש מישהו ששבה את ליבה אך לא הבינו מדוע היא נשארת תקועה שם.
היא חיכתה לו בלילות אך הוא לא הגיע.
ובימים הכי קרים שהיא כבר החליטה לוותר, שזהו, מגיע לה יותר, וכמה זמן היא יכולה לחכות לגשם בעת בצורת... הוא הגיע
לא להרבה זמן, אך די בכדי להשאיר את החותמת שלו
את מגע האש שהחזיר אותה אל זרועותיו. עד לפעם הבאה.
עד לפעם הבאה הייתה חושבת... עד לפעם הבאה.
יש לציין כי האדם באמת היה מיוחד, מקסים, כריזמטי... עוד אל ראו אדם כמותו.
שבה את כל לבבות העיר.
אין בת שלא קראה בשמו
והיה לו כשרון, כשרון...
כל אחת ואחת מהן, הרגישה מיוחדת.
ואלוהים שבשמיים ידע איך הוא הצליח לעשות את זה.
הוא פגע חץ, שקלע בדיוק בליבה של הפיה.
והיא הרגישה, מיוחדת, איך אפשר להאשים אותה?
לאחר מכן, היא תשאל איך לא ראתה
ואיך יכלה לראות?
הפעם לא הספקתי לומר לכם איך התחיל הסיפור שלהם באמת, אך מבטיחה, בפרק הבא אספר לכם איך מחול השדים התחיל, ואיך היה די בהתערבות של אדם כיד לעצור אותה.
יש לציין וב כי לאחר שאסיים את הסיפור, אעלם, ומכאן לא תשמעו עליי.
אין אני אלא פנים ללא שם. אנא זכרו זאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
in your eyes