העולם על פי בחור

כמו בת יענה שתוקעת את הראש באדמה כדי להגיע לסין

8/2007

מכונת העצמות

אני אוהב מוזיקה כי היא גורמת לי להרגיש שוב רגשות שחשבתי ששכחתי.
מצד אחד אני חושב שזה יפה מצד שני אולי יש בזה משהו טיפה... נוראי.
התמכרות לתרכיזי רגש, יש לי שיר לכל מצב רוח. שיר שגורם לי לאהוב. שיר שגורם לי לשנוא. המוזיקה עוזרת לי להרגיש פחות לבד. כאילו יוצקת משמעות לתוך חיים טיפה חסרי ערך.

יש גם רגעים כאלה. כמו למשל שכשאני מקיש את הקוד כניסה להניין זה מזמין את המעלית אוטומטית.

למה זה גורם לי להרגיש משהו?

אני יושב בבית שאתה שונא מקשיב לדיסק שאתה שונא ומרגיש שנאה כללית. מרוכזת.
הכעס שלך גורם לי לחייך חיוך גדול כי אני יודע שהפעם הכדור נמצא בידיים שלך. לך להזדיין האחריות היא שלך, אתה יכול רק להפסיד לא משנה מה יקרה.

חא משנה כמה אני מגלגל את המחשבה הזאת היא גורמת לי לחייך.

יש אנשים שבמשפט אחד יכולים לגרום לי להזכר כ"כ באהבה אליהם "תביא סיגריות, נגמרו לי ובא לי ממש".

ממתי היא מעשנת!? אני כל כך מאושר.

נכתב על ידי הבחור , 31/8/2007 20:42
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי: הבחור

בן: 34

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להבחור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הבחור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה