כחול ולבן

עבר עליי שבוע קשה, בתי בת 22 שחזרה מטיול קצר ומגניב בטורקיה בהרי הקצ'קר הודיעה לנו שהציעו לה עבודה בשנה הבאה בתור מדריכה במכינת קדם צבאית "נחשון" . היא בעצמה בוגרת "נחשון " ומאד קשורה לאנשים וערכים שקיבלה מהחויה הזאת. אז מה הבעיה שלי - אתם שואלים? עבודה טובה, אנשים מקסימים והזדמנות שאסור לה להחמיץ.

הבעיה שלי היא, שהיא כבר נרשמה והתקבלה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון. אני מרגישה שזאת טעות לדחות לימודים. אין לדעת מה יקרא שנה הבאה וככל שדוחים, יותר קשה לחזור לספסל הלימודים.  אני מניחה שאני דואגת לשווה כי היא ילדה רצינית (גם יצירתית ומלאת הומור) ובאמת מתכוונת ללמוד.  

אני מחכה לעידוד שהכל "יהיה בסדר".