יומנה של ילדה מאומצת
סיפור חיי, לבטיי, תחושותיי, רגשותיי... החיים קשים אבל זה מה שיש |
| 3/2010
תשובות לשאלון השבועי
אימוץ - בעד או נגד ולמה?
אני מאוד בעד אימוץ, אבל אני מסייגת את דבריי באומרי שלא כל משפחה יכולה להיות משפחה מאמצת. בשביל לאמץ ילד (בעיקר בגילאים גדולים יותר), צריך המון סבלנות, נתינה והשקעה, הרבה יותר ממה שילד ביולוגי דורש. אימוץ זה תהליך מאוד קשה הן למשפחה והן לילד ומאוד כדאי לעבור אותו עם עזרה מקצועית והכוונה שיקלו על שני הצדדים.
האם לדעתך ההורים צריכים לספר לילד המאומץ שהוא מאומץ?
כן. לדעתי עד כמה שהגילוי יכול לזעזע את הילד יש לספר לו שהוא מאומץ ולתת לו את האופציה למצוא את הוריו הביולוגיים ולהתאחד עם משפחתו.
אם כן באיזה גיל?
בגיל 18-20, גילאים שניתן להתמודד עם "חדשות" כאלה.
האם כדאי שהילד יכיר את ההורים הביולוגיים שלו?
זה מאוד תלוי אילו הורים אלה ומה יחסם לילד. יכול להיות שלהכיר את ההורים יעזור לילד לפתח שייכות למקום כלשהו וייתן לו תחושת ביטחון לדעת מי משפחתו הביולוגית. אולם לעיתים המשפחה הביולוגית רק פוגעת בילד, גם אם לא במשים. לדוג: חוסר התייחסות אליו (אדישות), חשיפה לדברים רעים (זנות, אלכוהול, סמים וכו'), התנהגות לא נאותה שעלולה לבייש אותו וכו'. לפעמים המציאות היא לא תמיד מה שמדמיינים...
האם באחד הימים בעתיד הרחוק תשקלי את הרעיון של לאמץ ילד?
כן. אם יהיו לי האמצעים ואורך הרוח אני מאוד אשמח לאמץ ילד כמו שאימצו אותי.
האם את מכירה מישהו מאומץ?
חחחח, דהה.. אבל חוץ ממני אני לא מכירה עוד אנשים.
אם כן, האם לדעתך זה משפיע עליו ועל ההתנהגות שלו?
בהחלט. אני חושבת שכולנו תוצר של החוויות שעוברות עלינו בחיים ובעיקר בילדות. האופי שלי מאוד הושפע מחוויות שעברתי ובגללן יש לי בעיות רגשיות של נתינת אמון באנשים, היקשרות רגשית, זיהוי רגשות. אני חושבת שילד מאומץ יתנהג בהתאם למה שהוא חווה בילדות, שבדרכ אלה לא חוויות חיוביות ולכן הוא יכול להיות מנותק רגשית, מופנם, חשדן וכו'. כמובן שזה גם יכול להיות שונה לגמרי, תלוי בחוויות שהילד עבר.
האם היו פעמים שחשבת שאת מאומצת, ולמה?
היו פעמים, כשהייתי קטנה מאוד, אבל זה היה בגלל שהמשפחה שלי עצבנה אותי. לא באמת האמנתי בזה, סתם הרהרתי בזה וחלמתי על כך שתהייה לי משפחה בסגנון "קוסבי".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: