זה התחיל כסיפור אהבה.
לפחות מצידו .
הילד עוד היה צעיר.
ללא הרבה ניסיון חיים.
חשב שיהיה משהו גדול.
משהו שעוד לא ראה מימיו.
במהרה הבין הילד שזה לא
לא משהו גדול
לא משהו שלא היה
כנראה עוד צחוק קטן של אלוהים
עוד מעשה קונדס של ילד
שיושב מלמעלה וצוחק
הילד התעקש , חשב שזה אפשרי
שאפשר להפוך את זה למשהו קסום
למשהו שעוד לא היה מימיו
הילד נלחם,ואמר..
שום דבר לא יגרום לזה שאני אפסיק
שום דבר לא יגרום לזה להפסיק
שום דבר.
הכל עבד כמו שהילד רצה
היו מכשולים , אבל גם אותם הוא עבר
עד שהגיע המכשול הגדול
המכשול המאכזב.
הילד לא פירט כל כך הרבה
לא רצה לספר כלום לאפחד
למרות שלחצו למרות שאמרו,תוציא
תוציא הכל..אנחנו בעדרך לא נגדך
הילד פשוט שתק..לא אמר מילה
לא רצה להוציא כלום,
הילד מתמודד עם דברים בעצמו.
לא נותן לאפחד לחדור לפרטיות שלו.
לא מאפשר לאפחד לבוא ולעזור
למרות שהוא יודע שזה יעזור
פשוט לא..
הסיפור שלו לא נגמר טוב
אבל הילד בסדר גמור
הוא חשב שזה לא יעבור אפעם
הוא חשב שהוא לא יצליח לעבור את זה
בלי ליפול בדרך .. עוד מכשול
ועוד מכשול , בלי הפסקה
ולבסוף הוא הבין, שעם קצת אמונה
וקצת רצון הוא יכול לעשות הכל..

עם ילד אחר
היה סיפור די דומה
רק הסוף לא דומה
מי שמכיר את הילד האחר
ידע איזה סוף היה לסיפור,
מי שבאמת מכיר את הילד האחר
באמת יודע מה עובר עליו
מה גורם לו להיות שונה
להתנהג מוזר,לחשוב מוזר
והילד הזה, גם התבגר בסוף
הבין מה קורה , הבין את הבעיה
שלא ניתנת לפתירה .

אבל עוד בעיה , שאף אחד לא יכול לפתור :

אף אחד לא באמת מכיר את הילד האחר!

© זכויות יוצרים לי ורק לי..ולא רן זה לא שיר שמישהו כבר כתב..
בטח לא סבלימינאל XDD