לפני יומיים חזרתי ממחנה של שבוע...
זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחופש הזה...
פגשתי את חברות שלי ששנה שלמה לא ראיתם אותם
גיליתי שמה שאני חושבת על כמה אנשים כבר לא נכון והם ממש התבגרו ואני ממש שמחה שזה ככה כי הם הפכו להיות אנשים ממש חמודים והרבה יותר בוגרים
ופגשתי כמה בנים ממש חמודים
וואי זה מדהים לדעת שכלכך הרבה דברים יכולים לקרות בשבוע אחד בלבד!!!
היא ממש איכזבה אותי....
הכל קרה לה רק בזכותי וזה באמת בלי לחוש יותר מידי
אם לא אני היא בכלל לא הייתה זוכה לפגוש אותו
ואפילו הודעה קטנה היא לא יכולה לשלוח....
אני מרגישה כמו צעצוע של ילד קטן שקיבל חדש ליום ההולדת ואת הישן הוא זורק
זה נשמע קיצ'י אבל ככה אני מרגישה כאילו כבר לא צריכים אותי
והחברה הכי טובה שלי ממנה גם התאכזבתי
אפיול שאני כבר לא גרה באותו מקום בשבילי היא עדיין נשארה חברה טובה מאודד
היא לא יכלה לספר לי אתזה ...קשה להרים טלפון...עד לפני יומיים כל הזמן היינו אחת אצל השנייה
אז מרחק יכול להרוס חברות טובה כלכך?!
למה אני צריכה לשמוע את הדברים האלה מאנשים אחרים??
ואח"כ לי יש את הייסורי מצפון על זה שאני קטנונית ועושה מכל דבר קטן פיל
אבל מה לעשות שיש דברים שחשובים לי ואנשים לא מעיריכים אתזה?!?
והוא אוופ זה כלכך קשה אני לא יודעת מה אני מרגישה לגביו
מצד אחד הוא נראה טוב והוא חמוד ובהתחלה חיפשתי אותו אנושות
אבל יש בו משו שמפריע לי וכשאני מנסה לחשוב עלזה אני לא יודעת מה
אני גם לא יודעת מה אני רוצה איתו אם להישאר כידידה או יותר מיזה
אבל גם אם לא הוא אז יש עוד כמה ממש חמודים
אני מרגישה שיטחית מאוד כי ביומיים האחרונים דיברתי רק על בנים
אבל מה לעשות שהמחנה הזה קצת סינוור אותי!?
הרגשתי מקובלת ומבוקשת וזוהרת...זה נשמע כמו חלום
אבל היו רגעים שהיה בא לי לבכות ולצעוק על העולם שהוא כלכך עיוור ולא רואה את האמת
באו אליי אנשים ואמרו לי שהשתנתי לטובה ...וזה היה ממש נחמד
זה תמיד נחמד לשמוע שחושבים עלייך דברים טובים
אבל למה רק אני לא רואה את הדברים ככה?!
איך זה שכולם אומרים לי את יפה יש לך גוף מהממם כולם אוהבים אותך את תמיד נמאצת עם כולם?!
למה שהוא לא ישים לב אליך?!
אבל למה שמישו כן ישים לב אליי יש הרבה בנות הרבה יותר יפות ממני הרבה יותר מקובלות...אז למה דמאט שאחד מהם ישים לב אלייי???? אני לא חושבת שיש בי משו כזה מלהיב שאחד מהם באמת ישים לב אליי...
יש לי כלכך הרבה שאלות ואין מי שייתן עליהם תשובות!
אבל למרות הכל אני שמחה שאני חיה ואני שמחה במי שאני ואני אוהבת את החיים ולא מצטערת לרגע שיצאתי למחנה הזה זה באמת הדבר הכי טוב שקרה לי החופש הזה...ובכלל כל המעבר הזה עשה לי רק טוב בחיים ולשם שינוי אני לא היחידה שחושבת ככה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
