עשיתי קצת סדר בהודעות בפלאפון, מחקתי מה שלא צריך, אנשים שנעלמו, ברחו, ניצלו.

שוב נתקלתי בה, בצורת הודעות מפעם.

"הבחורה המקסימה" כביכול, הלוא היא הכלבה מהקריות.

כבר הספקתי לשכוח, ואז אני מסקרנות רגעית שרק אודין יודע מאיפה הגיעה, אני מדפדף להודעות הראשונות.

היא הייתה כ"כ פלרטטנית ומגלה עניין מההתחלה שאין פלא שנקלעתי ברשת כ"כ מהר.

בין ההודעות שהיא שלחה:

"יצאתי באמצע המקלחת בשביל ההודעה הזאת, לילה קסום"

"הייתי חייבת לראות את ההודעות, לא יכלתי לעצור את עצמי, אתה מדהים"

"כיף לקרוא את ההודעות שלך שוב ושוב, זה ממש עשה לי את הלילה" ובבוקר לאחר מכן "עשית לי את הבוקר, ללא ספק"

"אתה בין האנשים המעניינים ביותר שאי פעם הכרתי"

"העיקר שאנחנו מכירים עכשיו, ולא ניתן לזה לברוח"

"ההודעה המדהימה בבוקר פשוט עשתה לי את היום, לא הפסקתי לחייך"

"זה היה קצת כואב שניתקת אתמול" ולאחר מכן "תדע לך שממש חייכתי אח"כ בזכות השיחה הזאת"

ועוד סמסים של געגועים, חיבוקים, מגע, התבדחות על לברוח איתי לחו"ל, המון התרגשות מצידך לקראת הפגישה שלנו.

קראת לי "הבלוגר שלך".

איך אפשר שלא להתאהב ברגע?

אני יודע שאני אובססיבי, שאני לא יכול להתנתק מהרגשות האלו ומהמחשבות על מה אם.

למרות שאין "מה אם", כי יצאת זונה, התחברנו, התחברנו ממש טוב, השיחות היו מדהימות

אחרי זמן נורא קצר של היכרות, מה, כמה שבועות בערך? נתת לי להרגיש כמו הבנאדם האהוב ביותר בעולם.

אבל הכל מוכתם כיום.

עזבי שכמה חודשים אחרי יצא לי לפגוש במקרה את האקס שלך, שיצאת איתו אחרי שניתקנו קשר, הוא בעצמו לא סבל אותך.

אפילו ידידה שלי כבר ידעה מי את ומה את שווה (שהסכמנו, שווה כלום, ממש כלום).

זה ממש מציק לי, כמה שפעולה שגרתית כמו זאת שביצעתי כיום מובילה לכזה פרץ רגשות, ואפילו לא חיוביים, רק שליליים מגעילים כאלו.

מחקתי את כל הסמסים שלך, אני לא מאמין שעד היום עוד לא עשיתי זאת.

לצערי, למחוק אותך מהראש אני לא אצליח בחיים.

ממש תודה על הפאקים שעשית לי בראש, עד היום, כבר חצי שנה אחרי שזה נגמר, מה נגמר? זה אפילו טכנית לא התחיל.

תודה על כלום.

Time can bring you down
Time can bend your knee
Time can break your heart
Have you begging please

Begging please..