אז ככה..
יום ראשון בבוקר, אני לא ישנתי כל הלילה יש לציין..
הלכתי לבית ספר, לכנס המגמות.
אני מגיע לבית ספר, אני רואה שלושה בנות מהבית הקודם שהייתי בו.
מי שעדיין לא יודע, אני עברתי כבר שלושה בתי ספר.
לא דיברתי איתן...
בקיצור, אנחנו נכנסים לאודיטריום.
המנהלת של הבית מדברת עם כל שכבות י'.
ראיתי כמה חברים, עברתי לשבת לידם.
כזה אחד הילדים שותה קולה, הבקבוק מלא.. אני אומר לו - 'תן לגימה, אני מת מצמא'.
אני מחזיר לו את הבקבוק ריק.
בקיצור אנחנו שומעים על ארבעת המגמות הקיימות -
-מנהל עסקי
-קולנוע
-גיאוגרפיה
-עיצוב
הלכנו לכנס במגמה הראשונה, מנהל עסקי. סיפרו לנו איך זה עובד, עניתי על כל התשובות (כרגיל)
אחריי זה עברנו לגיאוגרפיה, שם הייתה מורה אחת שלקחה סבון כלים ועשתה מין הר-געש והכניסה סבון כלים לתוכו.
ואמרה לנו -
'מה יש בתוך הר-געש'
אני -
'סבון כלים?'
כזה כולם מסתכלים..
אחריי זה היא זורקת לנו כדור ים שנראה כמו גלובוס, הכדור מגיע אליי.. עצמתי עינים נגעית בישראל.
היא מנסה למצוא את ישראל, לא מוצאת.
שמתי את האצבע שלי שוב, פגעתי ברוסיה.
היא שואלת -
'מה מאפיין את רוסיה'
אני -
'שהם לובשים גרביים וסנדלים בקיץ'
היא -
'לא'
ולא המשכנו
הגיע צילצול
עברנו לקולנוע..
המורה חצי שיעור דיבר על זה שיש לו חלק מההפקה של הבורר או מש'ו כזה. והראה לנו את התוכנית שהם מציגים את השחקנים, תוכנית נחמדה, חבל שאין אותה ביס.
עברנו לעיצוב, חתיכת מגמה מפגרת.
הראו לנו לא את עיצוב גראפי אלא את העיצוב המעשי.
מורה אחת עמדה לידי וליד עוד שני חברים כמו קצינה בגולני..
אני לקחתי עיתון וקרעתי אותו, ולא ראיתי בכלל איזה דף.
חבר שלי לקח דף, כתב -'עיצוב'.
כזה במקרה הנחתי את ''העבודה'' שלי על שלו..
הן אספו..
אז זה במקרה נדבק היא אומרת -
'וואו, איזו יצירה, יש פה ערך רגשי.' אני כזה -
'מה ערך רגשי? אני כולה קרעתי את זה מהעיתון ואין לי מושג מה כתוב שם'
חבר שלי -
WTF?!
בקושי השקענו על זה 20 שניות..
XDD
בסוף דף הבחירה..
בחרתי ככה לפי הדירוג, יש שלושה דירוגים.
-מה אני הכי רוצה?
-מה אני פחות רוצה?
-ומה בטוח לא אוכל להיות בו?
והרביעי לא היה, זה אומר שאני לא מתעניין בזה בכלל
דירגתי ככה -
-מינהל עסקי
-קולנוע
-גיאוגרפיה
אז שבו, שש תסתום ת'פה הגדול שלך ותבין שעיצוב זה לא הקטע שלי כמוך Oם
היום עזרתי ללירון במאבק נגד ש''א- שירלי-אוריאל.
היה בינינו באטל של שירים.
לי היה שיר חזק ולה היה שיר של חננות רקובות שנכתבו על ידי פרה וקצת דוב נמלים.
והרי לכם השיר שלי -
בית ראשון -
פדויפל קטן, עוד לא הבחורה ראתה עולם,
כבר משחקים במחבואים, והיא לומדת למצוץ לך את האשכים.
כי לאנוס קטינות צריך המון מוטיבציה ואותה רק דפקת.
אבל אוריאל אבויי לך, אמצעי מניעה שכחת.
אתה משתפן, אתה מסתקרן, על פיסטוק מאונן.
אל תדאג בלוויה שלך כולם יגידו אמן.
פזמון:
הם כל כך טיפשים,
אבל הם תמיד מתנהגים כסטלנים.
אין מפגרים,
את הפיגוריזם הם מראים.
בית שני -
אוהב משחקי מילים?
הנה כמה דברים,
למצוץ, לדחוס, לכעוס, אתה אהבת.
אך בזה שוב נכשלת, יודע מה? הפסדת.
בנים אצלך במקור?
וואלה אני חושב שאתה ציפור.
אדם שיש לו פיצול, נקרא סכיזופרן.
שמתי לב שלפעמים אתה גם עושה פן
נוגע באשכים, בשבילך זה נעים.
אופס, שכחתי, אתם אותי לא מכירים.
אז אציג את עצמי ואותך..
אני כישרון,
אתה כישלון.
ואם לא הבנת, זה עיניין של עיקרון.
זה מקליק מי שמקליק את המחסנית ראשון.
אתה עוד מעט תהיה בכלא, זיון קטינות
פזמון: הם כל כך מפגרים
בית שלישי והכי קצר -
אפילו גיא אותך פתח,
אתה גנחת כמו הומו מצוברח,
אל תדאג כולנו ראינו שיצאת מנופח
פזמון: הם כל כך מפגרים X2
תהנו..
אני אשמח לתגובות לעיינין
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
