|
| 11/2012
חי איך מלחמה נופלת עלינו ככה מן השמיים, מבלי שנתכוון. כשאני נוסע ברכב, אני פותח את החלון, לשמוע האם יש אזעקה, ולפעמים אני בכלל מדמיין אותה באה עלי, מבלי שתהיה קיימת באמת. יום ולילה עוברים מטוסים מעל לביתי, ואני תוהה לאן הם נוסעים. האם הם משיאים נוסעים, או שמא מעבירים אותם לטיפול נמרץ? אנחנו דבוקים למקלטי הטלויזיה, עוקבים אחר כל טיל, עוברים מעיר לעיר, אבל לא מכירים את הערים הללו בכלל. שומעים שנפל טיל באופקים, בשדרות, אבל אין לנו שמץ מה בכלל קורה בערים הללו. ולפעמים החרדות האלו תוקפות אותי לפני השינה, אולי הלילה אצטרך לקום לצלילי הסירנות המשתוללות בחוץ. מוזר. מוזר כי גם למלחמה אנחנו נהיים אדישים.
| |
|